[אות ח] בתוי"ט ד"ה והכהנים. כדיליף לקמן. כך קתני בברייתא לענין דאינו יוצא י"ח במצה של טבל. ובסוגייא פריך עלה מידי בלבד קתני' ומסקי' דר"ש היא דס"ל אין איסור חל ע"א ואינו חייב משום ב"ת חמץ רק משום ב"ת טבל. וא"כ לדידן דקיי"ל איסור חע"א וגם בתרומה הוי איסור מוסיף דהא חמץ נאסר אף לכהן וחייב עלה ג"כ אף משום ל"ת חמץ ליתא להך טעמא. וליכא טעמא כי אם משום מה"ב א"כ לא הוי להתוי"ט להעתיק דברי רש"י אלו דהוא רק לס"ד דדרשינן מי שאינו מוזהר רק משום ל"ת חמץ בלבד:
קריאה במקור
תוספות רבי עקיבא איגר על משנה פסחים · פרק 2 · משנה 5
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
[אות ט] שם בתוי"ט ד"ה ולא במעשר שני. ותנא דידן מצות מצות ריבה. ומה ראית לרבות מ"ש ולהוציא בכורים. מרבה אני מ"ש שיש לו היתר בכל מושבות כו' גמרא (דף ל"ו). ובדף (ל"ח) בעי רשב"ל מהו שיצא אדם יד"ח בחלה של מ"ש בירושלים. בחולין הוא דנפיק דאי מטמו יש להן היתר במושבות כו' א"ד אמרינן הואיל ואילו לא קרא עליה שם ואיטמי איתא לה היתר כו' השתא נמי נפיק. וכתב בתוס' ד"ה אבל חלתו זו הסוגיא כמ"ד מחיצה לקלוט דאורייתא דאי מדרבנן יש לה היתר במושבות דאי יצאה חוץ למחיצה נפדית אפילו טהורה אי נמי כיון דמדרבנן אין לה פדיה לא חשיב נאכל בכ"מ ע"כ. וקשה לי הא רבא אמר הכא מסתברא שם מעשר חד הוא והא לרבא לא צריך לכל זה דהא בלאו טומאה נאכל בכל מושבות דהא הוא סובר מחיצה לקלוט דרבנן וא"כ ממילא ליכא ב' הואיל דבהואיל אלו לא היה לקוח סגי דהא במ"ש עצמה והיא חלה לא צריך לאילו לא קרא שם דאף כשהיא חלה נאכל בכל מושבות כ"ז שלא נטמא יכול להוציא לחוץ ולפדותו. גם על תירוצם הב' קשה לי דהא משמע לעיל דמכח רבוי דמצות מצות אמרינן דמ"ש מקרי נאכל בכל מושבות הואיל ואילו נטמא. ולמ"ד מחיצה לקלוט דרבנן הא ע"כ לא אתי קרא להכי דהא בלא"ה נאכל מה"ת בכל מושבות. ואף די"ל דמ"מ כיון דקודם פדייה אינו נאכל לא היה מקרי נאכל בכל מקום וכדמשמע מדברי תוס' לעיל ד"ה דאר"א מדציינו עצמם על זה ולא הקשו כן מקודם אההיא דיכול שאני מוציא אף מ"ש וגם יקשה על האמת למ"ד מחיצה לקלוט דרבנן איך יתרץ הברייתא הנ"ל דקתני יכול שאני מוציא אע"כ דמ"מ בלא פדייה אינו נאכל בכל מושבות וצריך לזה ריבוי דקרא והקשה רק אחר שאמר ומה ראית כו' דאר"א הוי ליה לומר דמשכחת לה שיוציא ויפדה. מ"מ עדיין קשה אימא דהריבוי רק במה שבידו לפדות בחוץ אבל הסברא דמשכחת לה אם נטמא לא שמעינן. וא"כ לבתר דאחז"ל דמחיצה לקלוט מנ"ל דמכח דאלו נטמא מקרי נאכל בכל מושבות וצ"ע. וה' יפתח לבבי בתורתו:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna, 1908-1909
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002016147/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 28efc17288e6ecf53d65d7a7533eb396626b6e92f30af5dad7f13e3c597bd561