נידון על שם סופו. ולא דמי לבאשר הוא שם. האמור בישמעאל (בראשית כא, יז. וערש"י שם מ"ש מב"ר סופנ"ג, ור"ה טז: וברש"י), דהתם לא היה הוא עצמו העתיד לחטוא אלא בניו (עי"ש במהרש"א), ואפילו היה הוא עצמו, עדיין לא התחיל להתרגל באותו דבר שעל ידו היו רוצים מלאכי השרת שיענש:
קריאה במקור
הון עשיר על משנה סנהדרין · פרק 8 · משנה 5
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
פיזור. לכאורה ה"ל לסמכו למיתה דדומה לה, שבמיתה הרשעים מתפזרים. אלא דרצה לסמוך אצלה יין דנברא לנחם אבלים (דף ע.), ושינה דהיא אחת מששים במיתה (ברכות נז:). והוצרך להקדים יין לשינה, כי בשינה הבאה ע"י יין איירי:
יין ושינה. השינה הבאה ע"י יין היא שינה מרובה, וזו היא השינה שהיא הנאה לרשעים ורעה לצדיקים, אבל השינה הבאה שלא ע"י היין, היא שינה מועטת ובה ינוחו יגיעי כח, ולכן אדרבא היא טובה לצדיקים, שעל ידה יש להם כח לעמוד בהיכל ה' אח"כ, ולכן היא רעה לרשעים שעל ידה יש להם כח לחטוא אח"כ, ולכן לא נקט התנא שינה סתם. אחר כתבי זה ראיתי הירושלמי (ה"ז מג:) וז"ל: אמר ר' אבהו ובלבד יין עם רוב שינה, אמר ר' יונתן ישנים הם קמעא כדי שתהא דעתם מיושבת, ע"כ. והנאני:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Hon Ashir, Amsterdam, 1731
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002072341/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 7aa088bb8861592b0e091ec5b08f7073827a33c8dc64120dba1e6f3c9f963848