הון עשיר על משנה תרומות · פרק 3 · משנה 6

שנאמר מלאתך ודמעך לא תאחר. ויש במשמעותו שתים, חדא דלא יאחר מה שראוי להקדים כמ"ש התי"ט בשם הרמב"ם, וחדא דמ"מ לא יאחר הבאתם כפשטא דקרא. וא"כ יש בפסוק זה רמז למה שעשה עשוי, משום הכי קתני ליה אחר מה שעשה עשוי:

מלאתך ודמעך. נלע"ד ליתן טעם לשני שמות אלו, והוא דהבכורים נקראים מלאתך על כי הם גורמים שתתמלא התבואה ולא תשדפנה רוח קדים, כמ"ש רש"י בפסוק (שמות כג, יט. לד, כו. וערש"י דברים יד, כב) ראשית ביכורי אדמתך תביא בית ה' אלקיך לא תבשל גדי בחלב אמו. והתרומה נקראת דמעה, על כי היא עושה מעשה דמעה, שאינ' חוזרת ריקם, כמשאז"ל (ברכות לב:) על שערי דמעה שלא ננעלו. דכתיב בה (מלאכי ג, י) הביאו את כל המעשר אל בית האוצר ובחנוני נא בזאת אמר ה' צבאות אם לא אפתח לכם את ארובות השמים והרקותי (אליכם) [לכם] ברכה עד בלי די. והמפרשים כתבו טעמים אחרים:

ודמעך. כתב התי"ט בשם התוספות (תמורה ד. ד"ה מלאתך) דנקראת התרומה כן על כי נוהגת בלח, משא"כ הבכורים. וצ"ל דלא איירי אלא בדבש תמרים, דביין ושמן אף בבכורים נוהגת כשלקטו הזתים והענבים על דעת כן. או אפשר דאף ביין ושמן איירי, דכשלא לקטום מתחילה לכך אין מקבלים מהם כדתנן בסוף חלה, משא"כ תרומה שאם זבו אחר שנטבלו התמרים דבש חייב בתרומה, אע"ג דאין עושים בתרומה תמרים דבש (פי"א מ"ג), וה"ה אם עבר הוא ועשה לכתחילה התמרים דבש אחר שנטבלו, שלא נפטר אותו הדבש ויש לו דין תרומה ממש, משא"כ משקים של בכורים בעבר ועשה: