הון עשיר על משנה תרומות · פרק 3 · משנה 9

העכו"ם והכותי. בשנותו הכותי אחר הנכרי דהוי זו ואצ"ל זו, רמז לנו שאח"כ יעשום כנכרים, כי רוח ה' דבר בו:

והכותי. תימא דסתם משנה ר"מ, ור"מ ס"ל דכותי' גרי אמת הן כדתנן פ"ז דנדה משנה ג', וא"כ הוא פירותיהם הם ודאי טבל כדתנן בפ"ה מ"ט דדמאי, וכן בפ"ו משנה ד'. והואיל וסתם לן תנא בכמה דוכתי כותיה, דוחק הוא לומר דהאי סתמא ס"ל דגרי אריות הן, ושמשום הכי לכתחילה הרי הם בענין זה כגוי דמירוחו פוטר את שלו אלא דאם הפריש תרומתו תרומה. וגם שיהיה נשנה לכתחילה בשביל הרמז דחוק הוא בעיני. ואפשר דמשום הקדשן הקדש נקט להו, דמצינו בכמה ענינים שהם משוני' מן הישראל אף למאן דס"ל דגרי אמת הן, והוצרך לאשמועינן בהו דין זה. ומטעם זה י"ל דאפילו לתרומתן תרומה אצטריך, דהוה אמינא דאינם יודעים בטיב הפרשתה, ושמשום הכי אין תרומתן תרומה אלא צריך שישראל יפריש אותה, קמל"ן:

ומעשרותן מעשר. אי במעשר בהמה קאי אתי שפיר, ואי במעשר דגן קאי צ"ל דאצטריך בשביל המעשר שני אע"ג דהוא קל מהתרומה, ואפילו במעשר ראשון יש בו רבותא, דע"י הפרשתו טובלו לתרומת מעשר:

אין לנכרי כרם רבעי. הקדימו לדין תרומת העכו"ם מדמעת, לסמכו לדין דתרומתן תרומה, לרמוז דאיירי בתבואה שלהן דווקא כמ"ש הר"ב, דומיא דכרם רבעי דהוי דבר הבא ממילא דאין לפרשו אלא בממון שלהם: