בשלשה פרקים משערים את הכלכלה וכו'. שאם מדדה בבכורות היא לא תכלה אלא מאה תפוחים, ואח"כ בסיפות אפשר שימדוד באותה כלכלה כל התפוחים שיש לו, ואח"כ יפריש עליהם במנין על כל כלכלה עשר תפוחים, כי כסבור שהכלכלה לא תכיל כי אם מאה תפוחים כמו שמודדה בבכורות, וזה אינו כי אז בסיפות היא תכיל מאה וחמשים, כי הפירות הם צנומות דקות, והוא חייב להוציא חמשה עשר תפוחים. כזה הוא פי' הרמב"ם, וכן נראה, כי מ"ש התי"ט והוא פי' השלישי שכתב הר"ש, לא ידעתי מה הוא ואיך תלוי שיעור המדה ברע ויפה, שהרי אין שיעור המדה מועלת כי אם לחסר ויתר, ולא לרע ויפה:
קריאה במקור
הון עשיר על משנה תרומות · פרק 4 · משנה 6
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ובאמצע הקיץ. מפני שיש בו שני תיבות משא"כ בבכורות וסיפות, שנאו בסוף. ועוד דיש בו רבותא דאפילו באמצע הקיץ דאין בו שינוי כל כך מהבכורות כמו בסיפות, צריך למדוד:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Hon Ashir, Amsterdam, 1731
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002072341/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 81b1884524eb389eb0f79d1057b8774bf76e7c67edcff352c071357b02d8fe35