בגמרא. ומסיימים בה, בכור כשב, שיהא הוא כשב ובכורו כשב. בכור עז, שיהא כו'. יכול אפילו יש בו מקצת סימנים תלמוד לומר אך, חלק. ומסיק מדהוה מצי למכתב אך בכור שור כשב ועז, ג' בכור למה לי, אלא למדרש בכולהו כדאמרן. ועתוי"ט:
קריאה במקור
עיקר תוספות יום טוב על משנה בכורות · פרק 2 · משנה 5
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
חייב. הוא הדין נמי בפרה שילדה כמין חמור. אבל ילדה מין סוס, א"נ חמורה שילדה מין סוס לא אפשיטו בגמרא:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- On Your Way
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- http://mobile.tora.ws/
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 780eac665fa00a157f10f48b027d9b76e2037da2b8aeaba2bf7f66411602f506