א"נ בזמן הבית ודכהן לא חזי להקרבה דספק בכור הוא ואיכא למיחש משום חולין בעזרה, לפיכך יאכל נמי במומו. והאי דנקט של ישראל ירעה כו', משום דבעי למימר וחייב במתנות, דאילו כהן פטור מן המתנות לגמרי, כדמפרש בחולין דף קל"ב. כו'. רש"י:
קריאה במקור
עיקר תוספות יום טוב על משנה בכורות · פרק 2 · משנה 6
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
וחייב בו'. סתם משנה היא זו. רש"י. ואע"ג דוהשני ירעה דברי ר"ע הן, מפרש רש"י לעיל דמשום וחייב במתנות נסיב לה בישראל. ר"ל דרבי שסדר המשניות נסיב בדר"ע והשני כו', משום דבעי למתני בתר הכי וחייב במתנות:
שאע"פ שלא זכה, עשו שאינו זוכה כזוכה. כחכמים דפרק ה' דפיאה מ"ב. ועתוי"ט:
דמסקינן בסוגיא, דנחלקו בכגון שהבכור חי עומד בחצר בעה"ב וכהן רועה כל בהמותיו של בעל הבית ר"ט סבר, אקנויי אקני ליה בעל הבית לכהן מקום בחצרו כדי שיזכה הכהן בבכורות כשיוולדו מיד דתקני ליה חצרו, דניחא ליה לאינש דתעביד מצוה בממוניה שיגדלו בכורותיו של כהן בחצרו, והוה ליה חצר של שניהם הלכך חולקים, דברשות שניהם עומד. ור' עקיבא סבר, כיון דאית ליה פסידא היכא דאיכא ספיקא, דמפסיד בעה"ב אי קיימא חצר ברשות כהן, לא מקני ליה מדעם:
והתוס' כתבו, דאף ר' יוסי הגלילי מודה ואפילו יצאו שני ראשיהם כאחד קאי, דכיון דנקבה יצאה עמו בטלה בכורתו לגמרי כו':
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- On Your Way
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- http://mobile.tora.ws/
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 780eac665fa00a157f10f48b027d9b76e2037da2b8aeaba2bf7f66411602f506