ודבר תימא הוא לדייק הכי, וכי סגי ליה לכתוב את תהא יתבא, אלא לא סגי ליה בלאו הכי וליכא למידק מיניה כו'. אבל בגמרא הכי איתא, נקטינן מדור אלמנה שנפל כו', שמעת מיניה דלא דייק כלל, אלא דהכי נקטינן מקמאי. תוי"ט. ועיין עוד:
קריאה במקור
עיקר תוספות יום טוב על משנה כתובות · פרק 12 · משנה 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
פירש רש"י, בני אדם שעוזרין זה את זה ומשתכרין ומזל דרבים עדיף. ולשון הר"מ, חמשה שהיה מזונות כל אחד מהן קב כשיאכל לבדו, אם היו חמשתן בבית אחד ואוכלין בעירוב מספיק להן ארבעה קבין. והוא הדין לשאר צרכי הבית:
אין ליך כו'. כי אם לפי ברכת הבית. אבל בפוסק לבת אשתו דלעיל תנן דמוליך לה מזונותיה כלומר כל המזונות משלם, והיינו טעמא, דהתם מחייב עצמו בחוב, מה שאין כן הכא דבין כתב ובין לא כתב מתחייב מכח תנאי בית דין, ומעיקרא כי אתקון הכי תקינו. תוי"ט:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- On Your Way
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- http://mobile.tora.ws/
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 51e98c0b9f02084b62b39439948d84eaf8aad3649745c47a8514e5b0dc346003