הבעל כו'. סלקא דעתך דלא מחייב, דכיון דיש לה מזונות מאחר, כאילו התנה עמה על מנת שאין לה עליו מזונות, קמשמע לן. תוס':
קריאה במקור
עיקר תוספות יום טוב על משנה כתובות · פרק 12 · משנה 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
והן כו'. אצטריך, סלקא דעתך דלא פסקו אלא כל זמן שלא נישאת. תוס':
מתו. משום בנותיהן דאין להם מזונות אלא לאחר מיתה אצטריך למתני אם מתו. ולאשמועינן דאין להם אלא מבני חורין ואפילו קנו מידו. אבל בבת אשתו הוא הדין דאפילו בחייהם היה יכול להשמיענו שהיא ניזונת מהמשועבדין. המגיד:
היינו כמסקנא בגמרא דמוקי למתניתין בשקנו מידו או שחייב עצמו בשטר, כלומר, אם צוה לכתוב שטר. אבל בההוא גוונא שכתב הר"ב לעיל שאמר לעדים אתם עדי, לא, דמלוה על פה בעדים לא גבי ממשעבדי. ועתוי"ט:
כבעלת חוב. ומיהו לאו בעלת חוב ממש קאמר, שאם מתה אין לה מזונות. ולא דמיא לנישאת, דנישאת בת מזונות, וזו אינה כן:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- On Your Way
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- http://mobile.tora.ws/
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 51e98c0b9f02084b62b39439948d84eaf8aad3649745c47a8514e5b0dc346003