תוספות רבי עקיבא איגר על משנה מכות · פרק 3 · משנה 2

[אות יג] תוי"ט ד"ה אף. אבל תרומה מותר עד שימרח. תמוה לי דמה"ט גם טבל לא יהיה ברי' דהא קודם מירוח לא חל איסור טבל וצלע"ג:

[אות יד] בא"ד אבל התוס' דחולין. אבל הפוסקים כתבו דבעי' בריית נשמה אלא דגיד ואבר מן החי מקרי בריית נשמה דבא מכח נשמה. והא דנבילה לא מקרי בריה היינו דלא נאסרה מתחלת ברייתה. וכן פסקי' בש"ע יו"ד (סי' ק'). וקשה לי הא דנבילה לא מקרי בריה נפקא מברייתא דחולין אכל צפור טהורה בחייה בכ"ש במיתתה בכזית ולמידין מזה דלא מקרי בריה לחייב בכ"ש ה"נ לענין ביטול והא י"ל דלענין ביטול מקרי ברי' דנבילה יש בו ג"כ איסור דאינו זבוח להרבה פוסקים ולגבי איסור זה הוא מתחלת ברייתו דמיד יש בו איסור דאינו זבוח. והברייתא דמיירי לענין ללקות בזה הוא דאמרי' דלענין הלאו לא הוי מתחלת ברייתו. ולומר דלענין איסור עשה ליכא כלל דין בריה דסברת רז"ל דבריה לא בטל כיון דתורה אחשביה לענין ללקות עליו בכ"ש. אבל לענין איסור עשה לא אחשביה קרא. א"כ מה הקשו תוספ' לר"ש ערלה וכ"כ לא לבטל. הא לר"ש מעיקרא ליתא כלל לדין בריה לא בטל דהא לא חזינן דאחשבי' דהא לר"ש ממילא כ"ש למלקות: