ואם קדם השני עד שלא נשאל הדבר. זכה.
קריאה במקור
לחם שמים על משנה חולין · פרק 5 · משנה 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
וקמ"ל דכהאי גוונא לא קנסינן ליה. ולא דיינינן ביה דינא דגרמי. מיהו בדעבר על דברי ב"ד. נ"ל בר נדוי הוא. ומיבעי למקנסיה עד דמפייס לב"ד. ומפצי לחבריה.
ונ"ל דפירוש רא"ש חלוק על פרש"י בזה דלרש"י סתמא דמתניתין משמע בין לקח מאחד בין לקח משנים. אי אתו לקמן לדינא. אמרינן ראשון ישחוט. ואם קדם השני ושחט קודם שנשאל הדבר לב"ד. זכה. אבל לרא"ש דווקא בקנו שניהם מאחד. אין השני רשאי לשחוט תחלה ע"י שאלה. אורויי לא מורינן ליה. מיהו נראה דמודה נמי. אם קדם השני כה"ג בלי שאלה. זכה. שאין לומר בחנם לצדדין קתני. אבל בקנו משנים. ס"ל דאין נזקקין לתובע תחלה לשחוט. וק"ל.
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Jerusalem, 1978
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012730190205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: f98e94ffeef6a18f06a542e348c198fdc57a5f591f933fe8d16b1775f4dcdf1a