משנת ארץ ישראל על משנה אבות · הקדמה

אבות היא אחד השיאים של חכמת ישראל – ריכוז של מימרות העוסקות בחכמה, דעת ומוסר, ומעצבות ומשקפות את דמותה החברתית והרעיונית של מחשבת חז"ל. תפיסות מאוחרות יותר עמעמו חלק מהחידושים ומהגישות המרגשות והבולטות שבמסכת. בפרשנות מאוחרת המתחילה כבר במדרש (ובעיקר באבות דרבי נתן) עומעמו חלק מהמימרות ועוצבו בצורה המתאימה יותר לזרם המרכזי ביהדות. דוגמאות לכך פזורות בכל המסכת¹כגון פ"א מ"ו: "עשה לך רב וקנה לך חבר"; פ"א מ"ה: "אל תרבה שיחה עם האשה"; פ"ג מ"ד: "מפנה לבו לבטלה"; פ"ב מי"ד, שם נוסף "ללמֹד תורה". בכל המקרים הללו הוסבה מימרה סתמית לעיסוק בבית המדרש, עיסוק שהיה עיקר עניינם של חכמים ולא של יתר שכבות העם. תהליך זה של הבאת מימרות כלליות כך שתתאמנה במיוחד לבית המדרש התחיל במשנה עצמה, המשיך באבות דרבי נתן והועצם במפרשים. .

משנת אבות היא שיא גם בתוכנה המוסרי (זו כמובן הערכה סובייקטיבית), אך גם בפאתוס ובעומק הרעיוני שבה. רוב הניסוחים קצרים (ובפרק הראשון, שהוא גרעין המסכת, הם קצרים במיוחד).

מסכת אבות היא המסכת הנלמדת ביותר במשנה. גרמו לכך שני מרכיבים. האחד הוא המנהג ללמוד את המשנה בשבתות הקיץ. בתפוצות ישראל רווחו מנהגים שונים מתי בדיוק לומדים את המשנה, אך באופן מסורתי היא נכללת בסידורי התפילה. רבים מישראל אומרים את המשנה כתפילה, אך תמיד היו בודדים שלמדו את המשנה או דרשו אותה. רבנים ומורי תורה לימדו את המשנה, כל אחד בדרכו, וכך נכתבו עליה עשרות פירושים בכיוונים שונים²מעט מהפירושים נכתבו ברשימת הספרות. . המרכיב השני הוא תוכנה ה"קל" של המשנה. מסכת אבות אוצרת בתוכה דברי חכמה ומוסר, ואינה עוסקת בהלכה. עבור המוני ישראל היה חומר הלימוד הלא-הלכתי קל יותר ללימוד ולשינון. אמנם באופן מסורתי ניתנה עדיפות מכרעת ללימוד ההלכה, אך מסכת אבות הייתה חריגה משום שנכללה במשנה עצמה, וכך זכתה להפוך למרכיב קבוע בהשכלה היהודית, הרבה יותר מאשר סתם פרקי משנה.

גם בעת החדשה נכתבו פירושים, מבואות ומחקרים על משנת אבות³דינור, אבות; שרביט, אבות; טרופר, אבות. . הבעיה המרכזית בספרות הפרשנית והמחקרית היא שרבים מהכותבים השתמשו במסכת כיתד לתלות עליה ולשקף בה את השקפת עולמם. הכותבים לא ראו עצמם רק כפרשני העבר אלא כמורי דרך להווה, וככאלה כיוונו את המשנה להשקפת עולמם. אם הדבר לא נעשה בכוונה – הרי שמציאות עולמם השפיעה עליהם מבלי משים.

מטרתנו שונה. היעד המוצהר של פירושנו הוא לשקף את השקפת העולם הבאה לידי ביטוי במשנה. הלומד את המשנה מגלה עד מהרה שלמשנה עורך אחד שערך וארגן את החומרים במשנה, אבל העריכה לא כללה התאמה של הדעות השונות. יש במשנה עמדות שונות בשאלות מחשבה הרות עולם, והעורך לא רצה להציג עמדה אחידה מבחינה רעיונית. כך, למשל, דעות שונות בנושא תורת הגמול (ראו פירושנו לפ"ב מ"ב; פ"ג מט"ו) או בנושא היחס למלאכה, שגם בו מובעות דעות שונות (ראו פירושנו לפ"א מ"י).

אין בה סיפורים, אין שאלות הלכתיות (אלא רק שאלות רטוריות), אבל יש בה מבנה ספרותי (ובעיקר בפרקים הראשונים), מבנה שיש בו מסר חינוכי בפני עצמו ונדון בו להלן. המחלוקת היא לב לבו של הלימוד, והעורך לא רצה לטשטש רושם זה. זאת ועוד; המונחים במשנה אינם אחידים. כך, למשל, המושג "תורה". לעתים משמעו קיום מצוות בכלל, כגון במשפט "על שלשה דברים העולם עומד על התורה..." (פ"א מ"ב), ולעתים משמעו לימוד תורה.

בשלב זה עליי להוסיף וידוי אישי הנכון לכל המשנה, אך נכון ביתר שאת במסכת אבות.

במהלך הפירוש ניסינו לעקוב אחר משמעותן המקורית של המימרות, ואחר המשמעות שלהן בתפיסתו של העורך. בדרך כלל אין הפרדה ברורה בין שתי משמעויות אלו, אם כי סביר שלמימרה בשיבוצה המקורי הייתה אולי משמעות שונה. גם שיבוץ המימרה במקום חילופי עשוי לתת לה משמעות אחרת. כך, למשל, באבות דרבי נתן מוסבות מימרות רבות מהעולם הכללי לעולמו של בית המדרש, וכך הנשוא שאליו פונה המחבר איננו סתם יהודי טוב אלא הלומד. אנו רואים בכך עדות לתהליך פנימי שעברה חברת הלומדים, מקבוצה המשולבת בעם לקבוצה מובילה הרואה עצמה אחראית על כל העם, שיש לה כבר (או גם) צרכים ורצונות משלה. אינני מכחיש שמן הסתם השפיעה עליי השקפת עולמי הן בבחירה בין הפרשנויות השונות הן בהצעת פרשנויות "חדשות" (כגון במימרה המפורסמת "אל תרבה שיחה עם האשה...", אך גם במימרות אחרות הנוגעות לאשיות השקפת עולמי). השתדלתי להבחין בין השקפת עולמי לבין השקפת עולמו של הכותב. תפיסתי הכללית בדבר יהדות שיש בה פלורליזם רעיוני (במיוחד בתחום המחשבתי) הקלה עליי להגדיר שאם אני סבור אחרת מהכותב אינני צריך לבטל את עמדתי וגם לא לפרש "בכוח" את המשנה כך שתתאים לדעתי, אלא מותר לי לחדד את ההבדלים בין התנאים עצמם וגם בין התנאים לבין עמדותיי (עמדותינו) כיום. את עמדותיי האישיות אינני מצניע, אבל הן לא מטרת החיבור הזה, ואינני בטוח שהן חשובות מספיק להיות מוצגות בציבור. בפירוש ניסינו לפרש בהבנה וברגישות המרבית את מה שאמר המחבר.

הטקסט של מסכת אבות מהווה גם הוא פרשה בפני עצמה. מכיוון שמשנת אבות נכללה בסידורים הרי שהשתמרו נוסחים רבים שלה בכתבי יד, ובעיקר בספרות הראשונים. כמות חילופי הנוסח במשנת אבות גדולה יותר מאשר בכל משנה אחרת. זכינו שזו גם אחת המסכתות הבודדות שזכתה למהדורה מדעית, וכך נחסכו מאתנו שעות רבות של בדיקות בכתבי היד השונים⁴שרביט, אבות. .

מבחינתי פירוש למסכת אבות הוא הגשמת חלום אישי ומשפחתי. כשהתחלנו, אבי ואנוכי, את פירוש המשנה, חלמנו על היום שבו נגיע לפרש את מסכת אבות. את המסכת למדנו כמה וכמה פעמים בילדותי, והרשמים הראשונים מן המסכת נקבעו בי מגיל צעיר. לא זכינו לפרש את המשנה כחבורה לומדת, ועליי נותרה מוטלת משימה זו. בנוסף לכל הספרות הפרשנית עמד לרשותי אוצר משפחתי. עוד לפני שנים רבות חלמו אבי ואחותי על כתיבת פירוש למשנת אבות. לשם כך הקליטו דו שיח ביניהם שבו אבא ז"ל מלמד את אחותי חנה ז"ל את המשנה. חנה שואלת את השאלות בתבונה, ואבא עונה כרוב חכמתו. קלטות אלו עמדו לרשותי בעת כתיבת הפירוש למשנה⁵כיניתי אותם "ספראי וספראי בעל-פה". . עם זאת, האחריות על כתיבת הפירוש, ועל הטעויות, מוטלת כמובן עליי.