[אות ז] בתי"ט ד"ה וגומרה. כדי שיסמוך. זה תמוה דהא גם ר"י מודה דלכתחלה יש לעשות כוותיקין כמ"ש הרע"ב וכ"ה להדיא בסוגיין עלה דמתני' (פ"ג מ"ה) לימא תנן סתמא כר"א דאמר עד הנץ החמה אפי' תימא רבי יהושע ודילמא כוותיקין. אע"כ דפליגי בעיקר הדין דר"א ס"ל דאחר הנץ לא הוי זמן קימה דרובא דעלמא עומדים ממטתם קודם הנץ. ור"י ס"ל דמקרי קימה משום מיעוטא דבני מלכים. ואולי דכוונת התי"ט לתרץ הנוסחא וגומרה דאמאי לא קתני סתם עד הנץ כמו דקתני במתני' עד שיעלה. ולזה בא לתרץ דאתא לאשמעי' ולרמז דרק בדיעבד זמנו משעה שיכיר בין תכלת לכרתי אבל לכתחלה ראוי לגומרה עם הנץ כדי שיתפלל מיד ויסמוך גאולה לתפלה:
קריאה במקור
תוספות רבי עקיבא איגר על משנה ברכות · פרק 1 · משנה 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
[אות ח] שם בתי"ט ד"ה שכן וכו'. זמן קימה למקצת. והא דאינו יוצא ג"כ בק"ש של לילה ונימא דמקרי זמן שכיבה הואיל דבני מלכים שוכבים עד ג"ש. דבשלמא ק"ש דיום כיון דבאמת יממא הוא מש"ה אזלי' בתר מיעוטא דבני מלכים אבל לקרות ק"ש של לילה ביום משום ב"מ לא דמיעוטא דמיעוטא נינהו. רשב"א בחידושיו:
[אות ט] שם מתני' כאדם הקורא בתורה. אתא לאשמעינן שאע"ג שדברים שבכתב לא נתנו לאמרן על פה אפ"ה ק"ש יכול לקרותה ע"פ ואע"פ שאינו קורא אותה לשם חובה דכיון שניתנה לאומרה על פה לחובה יכול לאומרה ע"פ אפילו שלא לחובה. רבינו יונה. ועיין בב"י (א"ח סי' מ"ט) שיטות הרבה רבוואתא דנתנו טעם להיתר ק"ש וקרבנות בע"פ. ולדידהו ליתא לפירוש זה:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna, 1908-1909
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002016147/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 2521faa59db4cad16a6e52cf0d32b11012bce5f6929a1d08796f35c7d7da8237