[אות כד] בהרע"ב ד"ה הרי כו'. מסיח לפי תומו. והר"ן הוכיח מסוגיין דקטן אף בלא מסיח לפי תומו נאמן:
קריאה במקור
תוספות רבי עקיבא איגר על משנה כתובות · פרק 2 · משנה 6
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
[אות כה] בתוי"ט ד"ה שנשבו וכו'. וכתבו התוס'. לענ"ד לפי מ"ש הרא"ש בתשו' (כלל ס"ו סי' ח') והובא בש"ך (סי' נ"ח ס"ק י"א ובסי' פ"ב בכללי מגו אות ה') דאם על הטענה שהיה יכול לטעון יש עדים פסולים נגדו לא הוי מגו דלא רצה להכחיש העדים עיי"ש א"כ מתני' דהכא י"ל דמיירי דעדים פסולים מעידים דנשבו ואילו לא הודית דנשבית לא נאסרה ע"י פסולים ולזה נקט אמרה נשביתי וטהורה אני דאסורה מחמת הודאתה דנשבית וא"נ לומר טהורה אני במגו דלא רצתה להכחיש עדים פסולים:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna, 1908-1909
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002016147/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: f1d879a62a2c386b4eadc0246e1e80c0aad0b48f0b7d82c783cff754127b0d5d