יש סדר למשנה על משנה פסחים · פרק 9 · משנה 1

תוי"ט ד"ה שגג וכו'. דאיתא בירושלמי וכו' עד כדון כר' עקיבא כלומר דדריש כפל לשון שבא לרבות דר' ישמעאל כלומר דס"ל דברה תורה כלשון בני אדם וכו' ע"ש. בתקוני כלי שרת כתבתי אהא דאתמר ברכות ל"א ע"ב ונקתה ונזרעה זרע שאם היתה עקרה נפקדת דברי ר' ישמעאל א"ל ר"ע א"כ ילכו כל העקרות וכו' אלא מלמד שאם היתה יולדת בצער וכו' ומסיק הש"ס דלר"ע הא דכתיב אם ראה תראה דברה תורה כלשון בני אדם [ומוכח נמי דלר' ישמעאל לא דברה תורה כלשון ב"א] הרי מסוגיא זו קשה הירושלמי הנ"ל. אמנם דע בסוטה כ"ו איתא מהופך ר"ע לר"י ור"י לר"ע דהכי איתמר שם ונקתה ונזרעה זרע שאם היתה עקרה נפקדת דברי ר"ע אמר לו ר"י א"כ יסתרו כל העקרות וכו' אלא שאם היתה יולדת בצער וכו' נמצא למידין לר' ישמעאל דס"ל דאם יולדת בצער וכו' ע"כ אם ראה תראה ס"ל לר"י דברה תורה כלשון בני אדם ויהיה זה ממש כשיטת הירושלמי הנ"ל. והנה לא לבד שהסוגיא דברכות הפוכה מסוגיא דסוטה אלא גם בתוס' דסוטה כ"ד. ד"ה ור' יהונתן וכו' כתבו בשלהי דבריהם דר"ע ס"ל דלא אמרינן דברה תורה כלשון בני אדם וה"נ משמע סוגיא דברכות אם ראה תראה דלר' ישמעאל דאמר דברה תורה כלשון בני אדם לר"ע אם ראה מוטב ואם לאו תראה וכו' ע"ש הרי דהיה גירסת תוס' דלא כגירסת שלפנינו בברכות אלא היה גירסתם בפלוגתא דר"י ור"ע כמו שהיא שנויה בסוטה ולפיכך לגירסא זו. ע"כ מסיק הש"ס דלר"י ד"ת אם ראה תראה כלשון בני אדם. איברא במנחות י"ז ע"ב כתבו תוס' ד"ה מאי האכל יאכל וכו' בן עומדין דף ל"א דדריש ר' ישמעאל אם ראה תראה ור"ע קאמר ד"ת כלשון בני אדם וכו' הרי דהיה גירסת תוס' בסוגיא דברכות כמו שהיא לפנינו במקומו. וסתירת האלו. דתניא במנחות נ"ח ע"ב ד"ה ואיכא דאמרי וכו' הודיעו לבני האדם גבורתם בבקיאות בכל מקומות הש"ס בענין סוגי' הפוכות. ואת הסוגיא דברכות וסוטה שזכרתי. לא זכרו שם בכלל אותן ההלכות: