דבי יהודה אומר לא בי אלא השותת טהור
דחיישינן שמא טפה אחת מהשמינית שלאחר מיתה נשאר דבוק בהעץ ששתת עליו. ונמצא שהיה רוב הרביעית של תבוסה מדם החי. ומדהו"ל ספיקא שמא היה כך. לפיכך ברשות הרבים טהור וברשות היחיד טמא. [ואי"ל האיך אפשר דניחוש שבשאר טפה מהשמינית שלאחר מיתה דבוק בעץ הרי על כרחך מיירי שזב השמינית דם שמחיים לתוך מדה [כלעיל סי' מ"ח] ומדמצא השתא שהתערובות הוא רביעית שלם. ע"כ שהשמינית האחר שבתערובות זה מדם מיתה הוא. י"ל אע"ג דקיי"ל דבידי אדם אפשר לצמצם [תוס' חולין כ"ח ב'] אפ"ה כאן ששתת בלי הפסק אפשר דבטפה אחת א"א לצמצם. ולפיכך י"ל שהטפה שחסרה מהשמינית שלאחר מיתה מדנשארה דבוקה בהעץ ששתת עליו. היתה יתירה בהשמינית שמחיים]:
דחיישינן שמא טפה אחת מהשמינית שלאחר מיתה נשאר דבוק בהעץ ששתת עליו. ונמצא שהיה רוב הרביעית של תבוסה מדם החי. ומדהו"ל ספיקא שמא היה כך. לפיכך ברשות הרבים טהור וברשות היחיד טמא. [ואי"ל האיך אפשר דניחוש שבשאר טפה מהשמינית שלאחר מיתה דבוק בעץ הרי על כרחך מיירי שזב השמינית דם שמחיים לתוך מדה [כלעיל סי' מ"ח] ומדמצא השתא שהתערובות הוא רביעית שלם. ע"כ שהשמינית האחר שבתערובות זה מדם מיתה הוא. י"ל אע"ג דקיי"ל דבידי אדם אפשר לצמצם [תוס' חולין כ"ח ב'] אפ"ה כאן ששתת בלי הפסק אפשר דבטפה אחת א"א לצמצם. ולפיכך י"ל שהטפה שחסרה מהשמינית שלאחר מיתה מדנשארה דבוקה בהעץ ששתת עליו. היתה יתירה בהשמינית שמחיים]: