מותר בה. ואינו צריך התרה, כ"כ הר"ן (דף סו. ד"ה אלא שהנדר). לא מפני שהיא כעורה וכו'. שמפני כך אין הנדר מותר מעצמו, אלא דינו כדין נולד הנזכר ברישא דפרקין, והראיה שבענין זה אינו מותר מעצמו אלא דינו כנולד דמעשה וכו' והתירו ר"י. ולא קתני אמר לו ר"י מותר אתה דמשמע בלי התרה, אלא קתני והתירו ר"י דמשמע שעשה לו התרה, וזה משום דס"ל דפותחין בנולד, ובזה החסרון מובן בלי שום דוחק ולכן איננו צריך טעם:
קריאה במקור
הון עשיר על משנה נדרים · פרק 9 · משנה 10
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Hon Ashir, Amsterdam, 1731
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002072341/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 7c027886306c0cbb37828d9e2ee47f5fe4c0bd3a5cd5bdf155bdc0f5d5f28dcf