משנת ארץ ישראל על משנה כלאים · פרק 1 · משנה 5

הצנון והנפוס – הצנון הוא הצנון שלנו, והנפוס סוג של כרוב⁷⁶לעיל מ"ג. . הצנון נזכר אולי במשנה ג כבצלצול. הנפוס או הנפוץ נזכר במפורש כבן זוג של הלפת, על כן הגמרא שואלת מה דינם של צנון ולפת. מדיון הגמרא שם משמע שגם הפרי וגם העלים דומים, אבל הטעם שונה, ולכן כנראה הם נחשבים כלאיים זה בזה (ירו', כז ע"א).

החרדל והלפסן – הלפסן הוא כנראה חרדל השדה, זן מזני החרדל, וכך מפרשים רוב הפרשנים⁷⁷למסורת הזיהוי הבבלית ראו אלבוים, זיהוי, בערכו. , ודלעת יוונית עם המצרית והרמוצא – כולם מסוגי הדלעת. הרמוצה היא דלעת הרמוצה, ועסקנו בכך לעיל במשנה ב, אף על פי דומין זה לזה כלאים זה בזה – כפי שאמרנו לעיל. הדמיון בין משניות ב-ג למשנתנו רב. אין מנוס מלהסיק כי זו משנה מעריכה אחרת שיש בה חזרת דברים. זו גם הסיבה שאותו גידול מופיע פעמיים בשמות אחרים (בצלצול וצנון). עם זאת, כל המשניות עוצבו באותו בית מדרש וסוגננו באותה צורה: צמדים צמדים שהם כלאיים או שאינם כלאיים זה בזה.