משנה שקלים · פרק 3

בשלשה פרקים בשנה תורמין את הלשכה בפרוס הפסח בפרוס עצרת. בפרוס החג. והן גרנות למעשר בהמה. דברי רבי עקיבא. בן עזאי אומר בעשרים ותשעה באדר ובאחד בסיון ובעשרים ותשעה באב רבי אלעזר ורבי שמעון אומרים באחד בניסן. באחד בסיון. בעשרים ותשעה באלול. מפני מה אמרו בעשרים בתשעה ולא אמרו באחד בתשרי. מפני שהוא יום טוב. ואי אפשר לעשר ביום טוב. לפיכך הקדימוהו לעשרים ותשעה באלול.

בשלש קופות של שלש שלש סאין תורמין את הלשכה וכתוב בהן אל"ף בי"ת גימ"ל. רבי ישמעאל אומר יונית כתוב בהן אלפ"א בית"א גמל"א אין התורם נכנס לא בפרגוד חפות. ולא במנעל ולא בסנדל. ולא בתפילין. ולא בקמיע שמא יעני ויאמרו מעון הלשכה העני. או שמא יעשיר ויאמרו מתרומת הלשכה העשיר. לפי שאדם צריך לצאת ידי הבריות כדרך שצריך לצאת ידי המקום. שנאמר (במדבר לב, כב) והייתם נקיים מה' ומישראל. ואומר (משלי ג, ד) ומצא חן ושכל טוב בעיני אלהים ואדם:

של בית רבן גמליאל היה נכנס ושקלו בין אצבעותיו. וזורקו לפני התורם. והתורם מתכוין ודוחפו לקופה. אין התורם תורם. עד שיאמר להם אתרום. והן אומרים לו. תרום. תרום. תרום. שלש פעמים:

תרם את הראשונה. ומחפה בקטבלאות. שניה ומחפה בקטבלאות. שלישית לא היה מחפה שמא ישכח ויתרום מן הדבר התרום. תרם את הראשונה לשם ארץ ישראל. ושניה לשום כרכים המוקפין לה. והשלישית לשום בבל. ולשום מדי. ולשום מדינות הרחוקות: