מגג. מין ממיני החילפין. ואומר ית' (שם) ולקח אלעזר הכהן מדמה באצבעו ואמר מצותה מצות יד ולא מצות כלי והעיקר אצלנו נאמרו אצבעות בתורה סתם ופרט לך הכתוב באחד מהן ימנית אף כל ימנית והנה כל אצבע שבתורה סתם הוא אצבע היד הימני והוא (הנקראת שבכה) [אצבע השני] מן האצבעות והוא אמרם הרגילה שבאצבעות ר"ל המוכנת שימשש בה: ועל כל הזאה טבילה. ר"ל שיטבול אצבעו בדם לכל הזאה ולא יזה הזאות רבות בטבילה אחת בדם לאמרו וטבל והזה על כל הזאה טבילה: אליתות. חתיכות עץ קטן יבער בהן אש ויושמו תחת העצים הגדולי' להבעירם ובש"ס (ביצה דף לג:) אמרו הוה מפשח [ויהיב] להו אלותא [אלותא]: וחריות. זמורות של דקל ור' יהודה ידריך הפרה מדרגת הקדשים כי כמו שדם הקדשים אם קבל בשמאל פסל כמו שבארנו בב' מזבחים כן הוא דם הפרה ואין הענין כן כי דם הקדשים יזה על גבי המזבח ודם הפרה לא יזרק ואין הלכה כר' יהודה ולא כרבי עקיבא:
קריאה במקור
רמב"ם על משנה פרה · פרק 3 · משנה 9
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: cc3385891696374cc1b24b7231671625f81ad76f66f100470cb49be598b41c16