רמב"ם על משנה פרה · פרק 3 · משנה 10

אם נתלקח האש בה והובערו העצים וכלה האש זה העובי אשר היו העצים עבים. נקרא המקום גת להדמותה כגת אשר דורכין בה הענבים אשר יסור סדור [קצת גובה] הגרגרים ויסחטו קצת הגרגרים וישארו קצת. ובספרי והשליך אל תוך שרפת הפרה (במדבר יט) שומע אני משתעשה אפר ת"ל הפרה אי הפרה שומע אני אע"פ שלא נשרפה ת"ל שרפת הא כיצד משיוצת האור ברובה וקבלו מופת ג"כ באמרו אל תוך שיושלך בקרבה בעת הבקעה וכבר נתבאר בהש"ס (יומא דף מב.) ששני תולעת אשר יושלך בה משקל עשר זוזים לא פחות מזה וכבר נתבאר בעשירי מתרומות שזה השיעור הוא ה' סלעים וכבר בארנו משקל הסלע בריש קידושין (דף יא.) ושיעור האזוב אין פחות מגבעול ארכו טפח ואמנם יכול להיות יותר ואמנם עץ ארז לא ימצא לו שיעור שאזכרהו עתה מדבריהם ואמנם כפלם עץ ארז ג' פעמים וכן האזוב ושני התולעת לאמת שהוא הוא אשר אמר האל יתעלה כי מיני הארז הם ז' כמו שזכרנו ואמר השם יתעלה (במדבר יט) ארז לתת סיבה אלינו שזה המין אשר רצה והוא המין המפורסם בארץ הערב אשר ישתמשו בו בכל מקומותיו ויקראוהו אלשאפ"ן כל האנשים ואני לא אעיד על זה המין אשר ראיתיו שם בארץ כנען ולא בארץ מצרים כלל עד היום הזה והאזוב ג"כ מינים כמו שהתבאר בנגעים (פי"ד מ"ו) ויביאנו זה שהוא הוא הנאמר בתורה והוא אשר ירגילוהו האנשים במאכל ונרקחהו אנחנו במערב בדבש: ושני תולעת. הוא צמר צבוע בצבע הנקרא בערבי כרמ"ז והודיע שזה המראה המצווה הוא צבע הכרמ"ז הנקרא גרנ"ה או צבע לק"א ולא ברז"י או רויי"א או זולת זה מן הענינים המאדמים: