אב"י עי' סי' ש"ג סי"ט. ואילה"ק מלקמן מ"ה דמותר לטלטל שברי כלים. אף דלענין טומאה לא הוו מנא כשנשבר. ואי"ל כמ"ש תוס' (שבת מ"ט ב' וקכ"ג א') דבשברי כלים מהני עכ"פ לטומאה כשמיחדן למלאכה משא"כ במחט לא מהני בי' יחוד אא"כ עשה בו שום שינוי ותקון למיתוח. ליתא. דעכ"פ ק' עור לח אמאי אינו מתטלטל. הרי מהני בי' יחוד לענין טומאה. ע"כ צ"ל כמ"ש תוס' (זבחים צ"ד א') דדוקא שברי כלים. דרגילים להשתמש בהן תשמיש אחר. להכי שרי לטלטלן. משא"כ במחט דכשניטל עוקצה רגילים לזרקה בין גרוטאות. וכגמ' כאן. וכן העלה רמג"א בסי' ש"ח סקכ"ד:
קריאה במקור
בועז על משנה שבת · פרק 17
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001741739
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 0e12e5e871c9c7503774bed5b37fe9e046e3b66706718cf9c8e730ecbc80b45e