קריאה במקור

תוספות רבי עקיבא איגר על משנה שבת · פרק 3 · משנה 4

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
[אות נד] במשנה שעשו אנשי טבריא. תמוה לי דלא ביאר הרע"ב כלל אהיכא קאי הך מעשה. דלפי הטעם דכ' הרע"ב במ"ג דר"י מודה דלא יטמיננה בחול משום שמא יטמין ברמץ קאי עלה המעשה זו להוכיח זה דבדרך הטמנה אסור. ולאידך טעמא שכ' הרע"ב במ"ג דהא דמודה ר"י דלא יטמיננה בחול משום שמא יזיז עפר וזה לא שייך במעשה זו. ע"כ דקאי ארישא דחכמים באו להוכיח ממעשה זו דתולדת חמה אסור. (ומוכח באמת דהך מעשה לא היה בהטמנה אלא דהמים באו לשם בשבת ונתבשלו ועי' במהר"מ לובלין). ור"י ס"ל דליכא ראיה דחמי טבריא הוו תולדה דאור דחלפי ועברי אפתחא דגיהנם וכך מבואר בסוגיין:
2
[אות נה] שם בהרע"ב ד"ה סלון. שאסורים לרחוץ בהם כל הגוף. מבואר דאילו הוחמו מעיו"ט שרי לרחוץ בהם כל הגוף. וכ"כ הרע"ב להדיא (פ"ב דביצה מ"ה). וזהו דעת הרי"ף והרמב"ם אבל דעת תוס' דאסור. והא דמוכח ממתני' דיש חילוק בין הוחמו מעיו"ט להוחמו ביו"ט היינו להשתטף בהם כל גופו דבזה גם בשבת מותר בהוחמו מע"ש ומתני' כר"ש דס"ל הכי בברייתא (אבל להלכה קי"ל כר"י בברייתא דאף שיטוף אסור):
ומ"מ קשה לי על הרע"ב דמפרש למשנתינו דלצדדים קתני דכחמים שהוחמו בשבת היינו לרחיצת פניו ידיו ורגליו וכחמים שהוחמו ביו"ט היינו לרחיצת כל גופו וכ"כ הרמב"ם בפי' והרי בסוגיין פרכינן לה מאי רחיצה אילימא רחיצת כל גופו הא חמים שהוחמו מע"ש ג"כ אסור אלא ברחיצת פניו וכו' הא חמים שהוחמו ביו"ט מותר ומשנינן להשתטף כל גופו עסקינן. הרי דלא רצו לפרש דמתני' לצדדים קתני וה"ל להר"ב לפרש דלהשתטף עסקינן. ואפשר לדחות כיון דלהלכה קי"ל כר"י דגם שיטוף אסור בחמים שהוחמו בע"ש ניחא ליה להרע"ב יותר לפרש כפי ההלכתא ובדרך לצדדים קתני. ודוחק:
ולשיטת תוס' הנ"ל מהך בבא עצמה דכחמים שהוחמו ביו"ט ג"כ מוכרח דמיירי בשיטוף דהא לענין רחיצה אין חילוק בין הוחמו ביו"ט להוחמו בעיו"ט דכל גופו אף בהוחמו מעיו"ט אסור ופניו יו"ר גם בהוחמו ביו"ט שרי. והא דפרכינן בסוגיא מכח הרישא כנ"ל ולא פריך מסיפא כתבו התוס' דדרך הש"ס כמה דיכול לדקדק מרישא מדקדק וכ"כ הרשב"א בחי' אבל קשה לי הא הרשב"א בחי' בד"ה ואצ"ל חמין שהוחמו ביו"ט כתב דמדלא קתני וה"ה לחמים שהוחמו מעיו"ט שמעינן דהוחמו מעיו"ט רוחץ בהם כל גופו אבר אבר והרי"ף התיר לרחוץ כל גופו עכ"ל. הרי דס"ל להרשב"א דעכ"פ מוכח מברייתא זו דכל גופו אבר אבר שרי (וכך נראה מסברא ג"כ כפי מה שביאר הר"ן מחלוקת תוס' והרי"ף דכיון דס"ל לתוס' דלהחם חמים לרחיצת כל גופו ביו"ט אסור מדאורייתא ממילא בחמים שהוחמו מעיו"ט אסור ברחיצת כל גופו וכמו בשבת ע"ש. והרי הרשב"א בחי' ביאר דאף להתוספות מ"מ שרי מדאורייתא להחם ביו"ט לרחיצת כל גופו אבר אבר ע"ש א"כ ממילא שרי בהוחמו מעיו"ט) וא"כ ממילא ל"ק לקושית תוס' הנ"ל דהא מסיפא לא הו"מ לדקדק די"ל דמיירי ברחיצת כ"ג אבר אבר דבהוחמו מעי"ט שרי ובהוחמו בי"ט אסור. לזה מדייק מרישא דבהוחמו מע"ש אסור ג"כ אבר אבר. וצע"ג:
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Vilna, 1908-1909
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002016147/NLI

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: f0d863bebd6b3537da07fcbbb5daf432f6383956f6486a31fac8e058b05a05ec