תוספות רבי עקיבא איגר על משנה שבת · פרק 24 · משנה 4

[אות קפ] ברע"ב ד"ה מחתכין. אלא לאדם. וכ"כ רש"י במתני'. ולפ"ז צ"ל דאף דהדלועים עדיין עומדים להצניעם עד אחר שבת ולבשלם לאדם מ"מ מותר לר"ש להאכילו לכלבים. ונ"ל לא מיבעי' לשיטת תוס' פרק מפנין (דף קכ"ח ע"א) ד"ה דג תפל דס"ל שם דלר"ש מותר לטלטל בשבת בשר תפל כיון דראוי לכלבים. וכן נ"ל לדייק בדעת רש"י ומלשונו פרק כירה (דף מ"ה ע"ב) ד"ה דאית בה ביצת אפרוח. דהכא שרי. אלא אפילו לדעת הרשב"א בחידושיו פרק מפנין ופרק נוטל. וכ"ה דעת הרז"ה (פרק נוטל) דגם לר"ש בשר חי אסור לטלטל כיון דעדיין עומדת לאדם לא שדי להו לכלבים ובההיא דמפנין אינו מותר אלא בבשר סרוח דעומדת לכלבים כמו נבלה. מ"מ י"ל דמודו דבשר חי מותר להאכילו לכלבים לר"ש דדוקא לטלטול בעלמא אסור דאמרינן מסתמא לא יתנהו לכלבים ולא חזי היום לכלום. אבל אם באמת רוצה ליתנהו לכלבים מותר דעתה שמזמינו לכלבים עומד לכלבים. אלא דבה"ש עדיין לא היה עומד לכלבים ודמי לנבלה שנתנבלה בשבת. באופן די"ל דפי' הרע"ב עולה יפה אף לשיטת הרז"ה והרשב"א הנ"ל. ובתוי"ט כתב וכתבו התוס' (בחולין דף י"ד) דקמ"ל דמשוי אוכלא וכו'. ולענ"ד דברי רש"י והרע"ב לא מפרשי' כן אלא דגם דלועים שייכים בפלוגתא דר"י ור"ש דלר"י אסור לחתכם לפני הכלבים כיון דבה"ש לא היה עומד לכלבים והוי כמו נתנבלה בשבת והקושיא באמת על תוס' דנדחקו ולא נחתי להכי וצ"ע: