תוספות רבי עקיבא איגר על משנה שבת · פרק 23 · משנה 4

[אות קעו] ארון ותכריכין. היינו ג"כ למיגזא ליה גלימא דבכה"ג דוקא למת שרי אבל לאחר אסור דאלו להביא מחוץ לתחום או דרך רה"ר גם לאחר שרי כמש"ל. גמרא:

[אות קעז] בתוי"ט ד"ה עשו לו ארון. ולרש"י טעמא. למאי דמסיק רש"י דעיקר הגירסא ת"כ דשמואל ומספק לא בעי' כדי שיעשו ל"צ לאוקמי בעומד באסרטיא וע"כ הך אוקימתא קאי לרב וכמ"ש המהרש"א אף דמהרש"א כ' רק דלתוס' דבחלילין אסור רק כ"ש ומוכח דשמואל דמיקל מספק היינו אף לענין כ"ש א"כ ע"כ פירכת הש"ס גבי קבר דלבעי כ"ש היינו דרב אבל באמת דברי מהרש"א תמוהים דאף לרש"י דלא יספוד בהן לעולם מ"מ א"א לומר דלשמואל מקילים בספק רק לענין איסור עולם אבל מ"מ צריך כד"ש דאיך אמרי' בסוגיא ת"כ דרב ומייתי ממרחץ והא לענין כ"ש גם שמואל מודה דמחמרי' מספק וכן להגיה ת"כ דשמואל דהיינו מדר"י דאם יש רשות דמ"מ הוי ספק. הרי דמספק לא בעינן כ"ש. וכ"כ רש"י להדיא דלשמואל סופדין בהן למ"ש מיד. וברור. ואולם קשה לי כיון דגם לרש"י פירכת הש"ס רק לרב א"כ אמאי פריך דלצטריך כד"ש ולא פריך דליתסר לעולם כמו בחלילים דאסור מספק לעולם וצ"ע: