לחם שמים על משנה מכשירין · פרק 4 · משנה 8

ופשט אב הטומאה את ידו לתוכה טמאה דכלי מקבל טומאה מאב הטומאה. ולא עלתה לו טבילה כו'. שהמים שבתוכה חוצצין בינו ובין המקוה. עתי"ט שהחליט לעקור נוסחא זו. וכ"ד הר"א וכ"מ. ולי קשה הדבר לשמוע. לא בלבד מחמת אחריות לשון שלם (שלא נחשדו סופרי המשנה. להוסיף בה מדעתם דבר) כי כבד הוא לסבלו. אלא שלשון המשנה מסייעו לקרבו. לא לדחותו בשתי ידים. כי לפי הבנתם. למאי נ"מ תני שהיא מלאה מים. דלדידהו הוי לישנא יתירא לגמרי. דמדי אריא אלא מפני שאין לה טהרה במקוה. א"ה ליתני הכי. קדרה שהיא נתונה לתוך המקוה. תו לא. אמאי נסיב תנא מדי דלא צריך ליה כלל. הילכך נ"ל נוסח פירוש הר"מ עיקר. אלא שהשמיט בו המעתיק מלה אחת. וכך צ"ל. לפי שהמים שבתוכה (אינם) חוצצים. וה"פ דמתניתין. קדרה מלאה מים נתונה במקוה להשיקם. שאפילו מים צפין ע"ג רק כל שהו. נטהרו. וקס"ד אם פשט אה"ט ידו לתוכה. ולא נגע בקדרה עצמה. לא תהא הקדרה טמאה. מפני שהמים חוצצין בין ידו לקדרה. ומי המקוה אינם מקבלים טומאה. והו"א דמים שבקדרה כיון דמחוברים לה. הרי הן כמוה. ולא נטמאת קדרה. קמ"ל דמימי הקדרה עדיין הן חשובין תלושין לענין זה. כיון שעומדים בכלי בפני עצמן. ולא נתערבו במי המקוה (אע"פ שנדבקו בהם. לא חשיבי מעורבין. דוק ותשכח דכוותה) במלתייהו קיימי. מיטמאין ומטמאין הן כמתחלתן. ואע"פ שמשיקין בקדרה מים של מגע טומאות. והמים טהורים. וקדרה טהורה. משא"כ באה"ט אין ההשקה מצלת הכלי. אע"פ שהן עצמם נטהרים. כך נ"ל נכון. דוק בריש מקואות.

ושאר כל המשקין טמאין דלא חשיבי מעורבין (דלבטלו ברובא דמי מקוה. כדלקמן מ"י. דשאני הכא) כדפרישנא. דאפילו מים שבכלים אינם מתערבים עם מי מקוה. אע"פ שמי מקוה עולים על גביהם. כ"ש שאר משקים. דלא מתבטלי בהו כה"ג.