[אות מג] תוי"ט ד"ה וחכ"א. דבהדיא פסק בפ"ב מהל' שכירות. במחכ"ת אין בזה סרך קושיא דהרמב"ם כתב רק דלטענת שומרים שאינו ברשותו ושלא פשע א"צ הודאה במקצת אבל לענין טענה וכפירה שכופר שלא מסר לו כלום או שהחזיר בעינן הודאה במקצת כמו בהלואה וכמ"ש הרמב"ם שם בין שהודה מעצמו ששאל או שכר שאין אומרים מגו לפטורי משבועה. והיינו דיש לו מגו דאילו אמר להד"ם לא היה צריך לישבע וכן מפורש שם (בהלכה י' י"א י"ב). ואיני עומד על דעתו הגדולה של התי"ט כזה: (* אך עקרית הקושי' לדעת הרמב"ם דל"ל למודה במקצת. הא יש לאוקמי בשבועת השומרים. וכן הקשה בש"ך (בסי' צ"ה ס"ק ט') יעו"ש):
קריאה במקור
תוספות רבי עקיבא איגר על משנה שבועות · פרק 6 · משנה 6
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna, 1908-1909
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002016147/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 40e31fd1996cf027be8b4a48426c817b8a795a6e251899f79fb8ac3984dd21f6