[אות לג] במשנה מפני שקדמה שבועה לעדות. עיין ברמב"ם שאחר שאמר משביע אני וכו' אמרו אמן. וק"ל דבזה למאי צריך לטעם שקדמה שבועה לעדות הא בלא"ה במה שאמרו אמן דהוי כשבועה א"כ נשבעו שיעידו לו כשידעו. ומה שאח"כ לא העידו הוו כעוברים על שבועת ביטוי ומה שייך בזה לשבה"ע. ולולי דברי הרמב"ם הייתי מפרש דהוא השביע אותם לכשתדעו. והם לא השיבו כלל. ואחר שעה ראו עדות. ואח"כ תבע אותם הלא השבעתי אתכם ועתה באו והעדוני ואמרו אין א"י לך עדות דפטורים מטעם דקדמה שבועה לעדות. וצ"ע:
קריאה במקור
תוספות רבי עקיבא איגר על משנה שבועות · פרק 4 · משנה 9
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna, 1908-1909
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002016147/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 40e31fd1996cf027be8b4a48426c817b8a795a6e251899f79fb8ac3984dd21f6