תוספות רבי עקיבא איגר על משנה דמאי · פרק 4 · משנה 3

[אות לז] לקרות שם למ"ע. אמרינן בגמ' מכות (דף יז) טעמא דר"א דע"ה מפריש מ"ע דממונא הוא [ותי' דידיה שבתוי"ט ט"ס] ופי' רש"י דר"ל מדאין בו איסור אכילה אלא גזל ואיהו אגזל עניים לא חש עכ"ל. ולתוס' יומא (דף נה ע"ב) אף דע"ה לא חשיד אגזל הכא לא חשיב ליה גזל מדהוא ממון שאין לו תובעים. ועוד כל כמה דלא הופרש לא חשיב ליה גזל עכ"ל. ולפי תירוצם ב' קשה מהכא דנימא אדרבה מה"ט אינו מפריש מ"ע שלא יהא גזל. ואולי י"ל דהתוס' ס"ל בפירוש סוגי' דמכות כנדרים (דף פד ע"ב) דטעמא דר"א דלא נחשד על מ"ע. דאילו בעי מפקיר נכסיה והוי עני ושקיל ליה ולית ליה פסידא. וזה פי' דממונא הוא ר"ל שבידו להפקיר נכסיו. אלא טעמא דרבנן שנויה במכות. דבנדרים אמרי' דטעמייהו דמירתת להפקיר דלמא זכי ביה אחרינא ובמכות אמרינן דטעמא דרבנן דטריחא ליה מלתא. ובסוגי' דנדרים תמיה לי הא ע"י הפקר לא חזי ליה דהא לא תלקט להזהיר העני על שלו ועי' תי"ט (פאה פ"ה מ"ג) א"כ הדר הו"ל גזל. ואף אם נדחוק דע"ה לא ס"ל דרשא דלא תלקט. מ"מ עכ"פ הו"ל להש"ס לומר דה"ט דרבנן דס"ל דנחשדו וצ"ע:

[אות לח] בתוי"ט ד"ה אין [אדם] צריך. מ"ס לא נחשדו. קשה לי למ"ש התוס' יומא (דף נה) עלה דהלוקח יין מבין הכותים וז"ל אע"ג שאין חשודים על הגזל עמי הארץ נמי אין חשודים על הגזל ואפ"ה חשידי על המעשרות דלא חשיב להו גזל כיון דהוא ממון שאין לו תובעים ועוד כל כמה דלא הופרש לא חשיב להו גזל עכ"ל ולפי תי' הב' איך אמרינן דלא נחשדו על מעשר עני כיון דממונא הוא. וכן חכמים ס"ל רק משום דטריחא להו. הא כיון דלא רוצים לגזול אלא כמה דלא הופרש ל"ח להו גזל. א"כ מה"ט לא מפרשו דאם יפרשו יצטרכו ליתן לעניים שלא יהיה בידם גזל וצ"ע: