תוי"ט ד"ה הכל. א"נ בין מלמעלן בין מלמטן לא כו' או בזה אלא שנתנו בשתיהן. (וכיוצא בזה בב"ב (נה ב') בין ביה"ח ובין ביה"ג. ואולם בגי' המשנה ליתנהו לתיבות בין ובין) וכן פי' הא"ר. וצ"ע מזבחים (מב ע"ב) והא בין בין קתני ופרש"י דמשמע או בזו או בזו ע"ש. ועי' ב"ב (ר"ד סח) ובמש"כ שם:
קריאה במקור
רש״ש על משנה אהלות · פרק 10 · משנה 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ד"ה ודבר. דאפי' נתן בעליונה כו' ול"נ בתחתונה כלום א"ט אלא תחתון כו' אפי' טומאה כנגד ארובה. וכ"כ בסה"ד. ותמוה כיון דטומאה כנגד הארובה בוקעת למעלה וכיון שנתן למעלה וסתם מתפשטת הטומאה בכל העליה. והבית יהיה טהור דאין אהל שלמעלה מהני לבית כיון דאין בהארובה התחתונה פ"ט. וכן בשו"ע יו"ד סי' שע"א ס"ב משמע דאפי' קדם וסתם את העליונה קודם ביאת הטומאה העליה טמאה והבית טהור והוא מהרא"ש בהל' טומאה וכ"ה כאן בפירושו:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: c75d82ce53aac576151d07cedf29d27b733d9d68d157a0bf38b6d448ca655f11