ד"ה בוקעת ויורדת. משמע מדברי הראב"ד דמת שמוטל באויר אין הטומאה בוקעת תחתיה לתוך הקרקע. ואנכי ל"מ מקור לזה במשנה וגמ'. במת בבית מצינו שכל הכלים שבקרקעיתו עד התהום טמאין כדהביא הרע"ב לעיל פ"ג מ"ז וכ"ה להדיא לקמן פט"ו מ"ה:
קריאה במקור
רש״ש על משנה אהלות · פרק 10 · משנה 6
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ועיין בא"ר שהגיה במשנה דכצ"ל ברישא שאם תעלה שפתותיה נוגעות בארובה וש"י. אך מש"כ בשיעור אורך טפח ושכ"ה בתוספתא ק"ל דא"כ איך תני תחתיו והבית טמא. דמשמע כל הבית וכדמוכח מהא דפרט בטהרה תוכה וגבה לבד. והלא כנגד הארובה במקום שלא תגע שפתותיה ה"ל ליטהר כמו בארובה שאין בה פ"ט דבמ"ב. וכן לשון התוספתא בבבא שאם תעלה שפתותיה נוגעות בתקרה כ"ש בגבוה מה"א טפח דקאמר הכל טמא קשה כנ"ל:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: c75d82ce53aac576151d07cedf29d27b733d9d68d157a0bf38b6d448ca655f11