[אות קי] תוי"ט ד"ה לאחר. כמו שחשב המגיד. במחכ"ת הגדולה מעולם לא נתכוון לזה הה"מ דא"כ דלאחר מיתת בעלה היינו ע"י כעס א"כ מוכח דבחיי בעלה אף ע"י כעס לא מקרי נתכוונה לכך דבעינן בירור גמור דנתכוונה לכך וזהו בהיפוך מדברי הה"מ:
אבל לענ"ד גם הה"מ מפרש דאינה פסקא בדברי רש"י והכל א' ובדיבור א' נאמרה וגם אין שייכות בשום פנים לפרש דלאחר מיתת בעלה הוא פסקא דלא יתפרש לישנא דאלא שכתב רש"י. אלא דס"ל להה"מ דמה דציין רש"י בחיי בעלה קאי אסיפא אפי' בחיי בעלה ובעיא לומר לא דבעינן שנתכוונה לכך בבירור אלא שהיה להם כעס זה על זה דתלינן מכח זה דנתכוונה לכך:
אולם המ"ל הקשה על הה"מ דנראה יותר דציון רש"י קאי על בחיי בעלה דקתני ברישא עיי"ש והיינו בהיפוך ממש דבחיי בעלה תלינן דלא נתכוונה לכך לפטור עצמה מיבם אלא תלינן דמשום כעס נדרה הנאה ולא אסקה אדעתה דיבום עיי"ש:
אבל לענ"ד גם הה"מ מפרש דאינה פסקא בדברי רש"י והכל א' ובדיבור א' נאמרה וגם אין שייכות בשום פנים לפרש דלאחר מיתת בעלה הוא פסקא דלא יתפרש לישנא דאלא שכתב רש"י. אלא דס"ל להה"מ דמה דציין רש"י בחיי בעלה קאי אסיפא אפי' בחיי בעלה ובעיא לומר לא דבעינן שנתכוונה לכך בבירור אלא שהיה להם כעס זה על זה דתלינן מכח זה דנתכוונה לכך:
אולם המ"ל הקשה על הה"מ דנראה יותר דציון רש"י קאי על בחיי בעלה דקתני ברישא עיי"ש והיינו בהיפוך ממש דבחיי בעלה תלינן דלא נתכוונה לכך לפטור עצמה מיבם אלא תלינן דמשום כעס נדרה הנאה ולא אסקה אדעתה דיבום עיי"ש: