משנת ארץ ישראל על משנה ראש השנה · פרק 3 · משנה 2

המשנה מתחילה לדון בדיני השופר, שהתקיעה בו היא מצוות היום בראש השנה.

כל השופרות כשירים – מותר לעשות שופר מקרן של כל חיה, חוץ משל פרה מפני שהיא קרן – הקרן של הפרה נקראת "קרן" ולא שופר, ולכן פסולה כשופר. נראה שהנימוק העיקרי היה שקרן הפרה קצרה מאוד, ולכן נפסלה לשופר.

אמר רבי יוסה – יוסה הוא כתיב ארץ-ישראלי ליוסי, והלוא כל השופרות נקראו קרן שנאמר והיה במשוך בקרן היובל כשומעכם את קול השופר – (יהושע ו ה). בדפוס ובחלק מהנוסחאות מצוטט רק חלקו הראשון של הפסוק. לפסוק שני חלקים מקבילים: "במשוך בקרן היובל" מקביל ל"כשומעכם את קול השופר". אם כן משך הוא הפועל הזהה לשמיעת קול השופר. יובל במקרא משמעו כבש זכר (בבלי, כו ע"א), ו"קרן היובל" הוא מונח זהה ל"קול השופר". רבי יוסי חולק, אפוא, על חכמים וסובר שקרן פרה כשרה כשופר⁸בירו', נח ע"ד, נעשה ניסיון להעמיד את רבי יוסי כך שלא יחלוק על חכמים והרעיון נדחה, וראו מלאכת שלמה למשנתנו. . התלמודים נותנים טעמים דרשניים לעמדתם של חכמים (ירו', נח ע"ד; בבלי, כו ע"א), ברם בהבנה הפשוטה קרן הפרה קטנה ודלה מכדי להיות שופר⁹לריכוז ההסברים המדרשיים ראו תבורי, מועדים, עמ' 242-240. תבורי סבור כי הטעמים המדרשיים השפיעו על עיצוב ההלכה. אנו סבורים כי סדר הדברים הפוך. . ייתכן גם שחכמים לא רצו שהשופר יבוא מבעל חיים שגרתי כפרה אלא מבעל חי נדיר ומהודר יותר.

הפסוק המצוטט הוא אחד הפסוקים שבמקורות הדנים בתקיעת שופר, והראשונים מבררים מדוע הועדף על פני כל הפסוקים האחרים. כך, למשל, הרא"ש שואל מדוע לא הובא הפסוק המזכיר את האיל של עקידת יצחק. ברם השאלה מבוססת על ההנחה שהעורך הכיר את הדרשה הקושרת את מעשה העקידה לתקיעת שופר. גם אם הדרשה תנאית, עדיין אין זה אומר שלעורך היא הייתה כבר מובנת מאליה. לעומת זאת הפסוק המצוטט מתאר את השופר הבא מן היובל (איל), ללא תלות בדרשות מורכבות אחרות.