משנת ארץ ישראל על משנה חגיגה · מבוא · מיקום 12

העלייה לרגל הייתה הזדמנות למפגש חברתי ברמה המשפחתית והלאומית כאחת. התקופה החשמונאית היא תקופה של שינויים פוליטיים, חברתיים ודתיים בעם. ארץ ישראל גדלה, כלומר התפשטה על אזורים נוספים, ואלו נושבו ביהודים. חלק מהיהודים היו תושבים מקומיים שהתגיירו (מרצון או מאונס, בצורה מסודרת או ללא כל הליך פורמלי), וחלקם תושבים מאזור יהודה שהיגרו לאזורים אחרים⁶⁰ספראי, ייהודה של ארץ יהודה. . באזור יהודה התחולל תהליך של גידול דמוגרפי מואץ, ובאזורים אחרים גידול דמוגרפי מואץ פחות⁶¹פאוסט וספראי, חפירות הצלה; ספראי, ייהודה של ארץ יהודה. . חלו שני תהליכים, גידול "רוחבי" בגודל המשפחה ופיצול משפחות⁶²רוס, הגירה. , ושני אלה גרמו לשינוי המבנה המשפחתי. עד ימי החשמונאים היה המבנה המשפחתי מבוסס על משפחה מורחבת, ועתה הוא השתנה והחל להתבסס על משפחות גרעיניות⁶³רובין, אבל; רובין, קץ החיים; ספראי, משפחה. . במקביל חל תהליך של חילופי עילית, העילית הכוהנית הקדם חשמונאית (המתייוונת) נדחקה ועלתה חברת עילית חדשה⁶⁴שטרן, מדיניות וחברה. . עלייתו של הורדוס לשלטון החלה גל נוסף של חיסולים ושל מינויים חדשים, ולפיכך הייתה אות לשינוי נוסף. שכבת העילית הכוהנית וימי השלטון הרומאי התאפיינו באותה מגמה "תזזיתית" של שינויים אישיים, הורדות בדרגה, קידומם של אחרים ומינויים אישיים מפתיעים.

העלייה לרגל היוותה קודם כול הזדמנות לפגישה מחודשת של המשפחה המורחבת שהתפלגה לאזורים שונים, הזדמנות לפגוש קרובים שהתרחקו ולחדש קשרי היכרות, ומן הסתם גם הזדמנות לרקום קשרי שידוכים מחודשים. פילון מדבר במפורש על היבט זה של מפגש המשפחה, ודבריו מקבלים משמעות מיוחדת על הרקע החברתי שתואר.

חשובה עוד יותר הייתה העלייה לרגל בתחום החִבְרות הלאומי. לעם לא היו הזדמנויות אחרות למפגשים לאומיים. כאן נפגשו אנשים מאזורים שונים ולעתים מתפוצות שונות, וזו הייתה גם ההזדמנות למנהיגים הלאומיים להפגין את מנהיגותם, לכוהן הגדול בתחומו ולחכמים המלמדים את תורתם בתחומם. מקורות חז"ל מדגישים את המפגש ללימוד תורה שהוא המעניין אותם, ומתארים את המקדש כמרכז הטבעי ללימוד תורה. ניתן, כמובן, לחשוד שהם מציגים את לימוד התורה באופן מרכזי יותר מכפי שהיה באמת. ברם, גם בברית החדשה מתואר ישו התינוק כתלמיד במקדש, וישו הבוגר כמורה ומטיף במקדש, וכן מנהיגים נוצריים אחרים. המקדש מתואר כמרכז תורה בחיי היום-יום שבו, ועל אחת כמה וכמה בימי העלייה לרגל.