משנת ארץ ישראל על משנה חגיגה · מבוא · מיקום 6

יש להניח שעם בניית המקדש בראשית ימי הבית השני התקבע מקומו של מקדש ירושלים, ומסופר על הנהגת הסדרים הראשונים במגמה לחזק ולקבע את מקומו המרכזי של המקדש בחיי הציבור היהודי במחוז יהודה (נחמיה י לג-מ). עד ימי החשמונאים איננו שומעים רבות על עלייה לרגל, ברם בניגוד לאוליבר דיאָמָה³¹דיאמה, עלייה לרגל. איננו סבורים שהדבר מעיד על היקף העלייה לרגל אלא על מיעוט ספרות התקופה שבידינו. יחסית לכמות הקטנה של החיבורים המידע על עלייה לרגל רב יחסית. טוביה מספר שרק הוא עלה לרגל, וברור שלדידו עלייה לרגל מהתפוצה הרחוקה היא מצווה נורמטיבית (טוביה א ו); בספר יהודית מסופר על עלייה לרגל למשך שלושה חודשים לירושלים (טז כ); מזמור קכב בתהילים נכתב ככל הנראה כשיר עלייה לרגל, אם כי איננו יכולים לתארך אותו בוודאות לימי בית שני.

תהילים קכב

(א) שיר המעלות לדוד שמחתי באמרים לי בית ה' נלך:

(ב) עמדות היו רגלינו בשעריך ירושלם:

(ג) ירושלם הבנויה כעיר שחברה לה יחדו:

(ד) ששם עלו שבטים שבטי יה עדות לישראל להדות לשם ה':

(ה) כי שמה ישבו כסאות למשפט כסאות לבית דוד:

(ו) שאלו שלום ירושלם ישליו אהביך:

(ז) יהי שלום בחילך שלוה בארמנותיך:

(ח) למען אחי ורעי אדברה נא שלום בך:

(ט) למען בית ה' אלהינו אבקשה טוב לך:

היעדר אזכור לעלייה לרגל בספרי חשמונאים איננו מלמד דבר, שכן חיבורים אלו מתרכזים במאורעות שהתחוללו ואין ללמוד דבר מהשתיקה. מעניין בהקשר זה להשוות את תיאור חג הפסח של חזקיהו ושל יאשיהו בספר דברי הימים עם ההד הדל של האירוע בספר מלכים. בספר מלכים אין פסח חזקיהו נזכר כלל, ופסח יאשיהו נרמז ברמז דק (מלכים ב כג ט), אבל בספר דברי הימים ב (פ"ל, ופל"ה א-יט) מסופר סיפור ארוך ומפורט הרבה יותר והדגש בו הוא על עלייתם של רבים לירושלים והבאת קרבן פסח המוני. קשה לפרק את התיאור למרכיביו: מה משקף את ימי בית ראשון, מה משקף מציאות של ימי בית שני ומה משקף את אשר המחבר רואה לנכון וראוי, אבל אי אפשר להתעלם מכך שהתיאור המאוחר, מימי התקופה הפרסית, כבר מתאר מציאות של עלייה לרגל המונית, תיאור שאיננו בספר מלכים. מכל מקום, עד לתקופה החשמונאית היה הציבור היהודי מרוכז במחוז יהודה המצומצם בלבד וממילא מילא המקדש תפקיד מחוזי בלבד, והעלייה לרגל, גם אם הייתה ציבורית, לא הגיעה לממדים של התקופה החשמונאית.