[אות מז] בהרע"ב סד"ה לפיכך. דדמי לסחורה. למ"ש הרע"ב במתני' שלפני' דגם לחכמים אין משלמין מלקט וכו' א"כ בלא"ה א"א לשלם משביעית דהוי הפקר. וזה הטעם כתב הרמב"ם בפי' ואולם בחבורו למה דס"ל דוחכמים מתירים קאי אכולהו גם אלקט וכו' מש"ה הוצרך למנקט הטעם דאין פורעין חוב מדמי שביעית. ויש לעיין דהא קשואין של שביעית בלא"ה א"א לשלם דהא ספיחי שביעית אסורים באכילה לגמרי לשיטת התוס' (פ"ד דפסחים דנ"א ע"ב) ולרע"ק מדאורייתא אסורים וצ"ל דבעי ליתן טעם דסתמא קתני. דמשמע דא"א לשלם אף בקישואין שגדלו קצת קודם שביעית ונגמרו בשביעית דלא מקרי ספיחים. כיון דתחילת גידולם בששית. וכמ"ש (רפ"ט דשביעית) בגליון בשם הר"ש:
קריאה במקור
תוספות רבי עקיבא איגר על משנה תרומות · פרק 6 · משנה 6
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna, 1908-1909
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002016147/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: fe28a513e7970388f36c005257a87c88374735f51a71c6c09bc73ef8a6d67aff