[אות מה] בהרע"ב ד"ה וחכמים. במע"ש. וכ"כ הרמב"ם בפי' ובחבורו כתב דמשלמים גם מלקט וכו' וכתב בכ"מ דפליגי בזה ר"י ור"ל בירושלמי וקיי"ל כר"י לגבי ר"ל דוחכמים מתירים קאי אכולהו:
קריאה במקור
תוספות רבי עקיבא איגר על משנה תרומות · פרק 6 · משנה 5
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
[אות מו] שם בתי"ט ד"ה שנטלה תרומתו. ובשום דוכתא לא מהני. לא ידעתי מאי קושיא הא גם התם בהקדימו בשבלים ולא נטלו ממנו תרומה גדולה הוי כחולין ממש. ומ"ש והקדש שלא נפדו י"ל דהיינו דמ"ש והקדש נפדו ולא נתן את החומש דחומש אין מעכב וכההיא דברכות ואינך. וראיתי בכ"מ שכתב וז"ל וגירסת רבינו כגירסת הירושלמי דגרס ממעשר ראשון שנטלה תרומתו ומפרש לה בשהקדימו בשבלים שפטור מתרומה גדולה דאילו לא ניטלה תרומתו כלל מודים חכמים שאין משלמין ממנה. וכן גורס מע"ש והקדש שנפדו ומפ' שנפדו שלא כהלכתן דהיינו מעשר שני על אסימון והקדש על קרקע דאילו לא נפדו כלל פשיטא דאין משלמין מהן עכ"ל. ובזה באמת תמוה דכיון דעל אסימון והקדש על קרקע לא מהני הפדיון שוב הוי כלא נפדו כלל וכהנך מקומות דמייתי התי"ט ברכות שבת עירובין ואמאי סגי ליה להכ"מ לפרש שלא נפדו כהלכתן. היינו בלא הוספת חומש וכנ"ל ואי דא"כ מ"ט דר"מ הא זהו עדיין יקשה על ר"מ בהקדימו בשבלים ולא נתן ת"ג. וכיון דהכ"מ מפרש דמיירי בהקדימו בשבלים. הו"ל לפרש מ"ש והקדש שלא נפדו כהלכתן היינו בלא נתן החומש. והרמב"ם בפי' כתב שפדאו על אסימון אבל לא פירש על ניטלה תרומתו. וי"ל באמת דמיירי בהקדימו בכרי אבל לחלק ולפרש דניטלה תרומתו היינו בשבלים ומ"ש והקדש על אסימון וקרקע מנין לנו. וצלע"ג:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna, 1908-1909
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002016147/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: fe28a513e7970388f36c005257a87c88374735f51a71c6c09bc73ef8a6d67aff