משנת ארץ ישראל על משנה מעשר שני · פרק 3 · משנה 5

משנתֵנו והמשנה הבאה (משנה ו) דנות בהלכות של מעשר שני, מעות או פֵרות שנכנסו לירושלים, מתי ניתן להוציאם ומתי אין להוציאם.

מעות ניכנסות לירושלם ויוצאות – מעות של מעשר שני רשאים להכניסן ולהוציאן מירושלים. האדם עולה לירושלים עם מעות שפדה בהן את המעשר השני ואוכל ושותה בעיר, ואם לא הוציא את כל כספו רשאי לצאת עם מעותיו ולשמור עליהן עד שיחזור לירושלים או יתנן למי שיתנן כדי שהמקבל יוציא את שארית המעות בירושלים.

פירות ניכנסים ואינן יוצאין – פֵרות של מעשר שני שהעלום והכניסום לירושלים אין יכולים לחזור ולהוציאם. המחיצות²¹= חומות ירושלים. "קולטות" פֵרות ואינן "קולטות" מעות²²על פי פירוש הרא"ש. .

רבן שמעון בן גמליאל אומר אף פירות ניכנסין ויוצאין – הירושלמי (נג ע"ג) מפרש שאף רבן שמעון בן גמליאל לא התיר אלא להוציא את הפֵרות לשם התקנתם "כדי לעשות עיסה", וכדברי הרא"ש: "לטוחנן ולאפותן ולהחזירן לירושלם", וכן משמע מהירושלמי (נד ע"ג). הפירוש בא למזער את חידושו של רבן שמעון בן גמליאל, מתוך שהתלמוד לא האמין שייתכן שחכם חולק על כלל כה ידוע. אמנם אין לנו מקבילות לדעה קיצונית זו, אך אין בכך כדי לשלול לחלוטין את האפשרות שרבן שמעון בן גמליאל התנגד לכל האיסורים על הכנסת פֵרות מעשר שני והוצאתם.