משנת ארץ ישראל על משנה מעשר שני · פרק 3 · משנה 8

המשנה סודרת את מעמדן של הלשכות במקדש, הלשכות הבנויות בקודש ופתחיהן לחול או בנויות בחול ופתחיהן לקודש. משנה זו צורפה למסכת מעשר שני ולא למסכת מידות בגלל תוכנה של המשנה הקודמת, משנה ז, הדנה בהלכות מעין אלו במעשר שני. זו תופעה החוזרת ונשנית בסידורה של המשנה.

הלשכות – שבמקדש, בנויות בקודש – בעזרה. תחום המקדש התחלק, כידוע, לתחום הר הבית, עזרת נשים, עזרת ישראל ועזרת הכוהנים. התחומים השונים היו בנויים במפלסים שהלכו והתרוממו מן הר הבית לעזרת נשים, לעזרת ישראל ולעזרת הכוהנים. ההבדלים בין המפלסים אפשרו בניית לשכות בין מפלס למפלס מבלי שתבלוטנה מעל לשטח. המשנה במידות מוסרת: "ולשכות היו תחת עזרת ישראל ופתוחות לעזרת הנשים" (פ"ב מ"ו)⁴⁶ראו משנת מדות מהדורת קופמן; אבי יונה, בית המקדש, עמ' 418-392. , ופתוחות לחול – כאותן לשכות שהמשנה במדות מספרת עליהן. כלומר, פתחיהן בעזרת נשים אך הן בנויות בקודש, בעזרה, בעזרת ישראל ובעזרת כוהנים. חללן בתוך תחום העזרה בקודש⁴⁷ראו בבלי, יומא כה ע"א, הדן ומפרש שהיו ללשכות שני פתחים, אחד לחול ואחד לקודש. .

תוכן חול – שהולכים אחר הפתח. הלשכות בנויות אמנם מתחת לשטח העזרה, "בנויות בקודש", אך פתחיהן לתוך עזרת נשים, "פתחיהן לחול", ודינן כתחום החול, כתחום עזרת הנשים. התוספתא מפרטת במה הוא ההבדל בין קודש לחול: "לשכה בנויה בקודש ופתחה לחול תוכה חול... [אין]⁴⁸כך כנכון בכ"י ערפורט, בפירוש הר"ש משנץ וברש"ס. אוכלין בה קדשי קדשים ואין שוחטין בה קדשים קלים" (פ"ב הי"ג). קודשי קודשים אינם נאכלים אלא בעזרה, וקודשים קלים אינם נשחטים אלא בעזרה (זבחים פ"ה מ"ה-מ"ו).

עוד מוסיפה התוספתא: "ואין חייבין עליה [משום]⁴⁹כך בכל הנוסחאות האחרות. טומאה". האדם אינו חייב חטאת אם נכנס בשוגג כשהוא טמא. משנת כלים מונה את עשר הקדושות ונאמר בה על עזרת הנשים: "ואין חייבים עליה חטאת" (פ"א מ"ה).

וגגותיהם קודש – מפרשי המשנה מפרשים שגגותיהן שווים לקרקע העזרה, והדברים הם בהתאם לדברי התלמוד הבבלי בפסחים (פה ע"ב - פו ע"א). רב מוסר כי ה"גגין ועליות לא נתקדשו", הגמרא מקשה על הלכה זו ממשנתנו שממנה משמע שגגותיהן של הלשכות הללו קודש, ותירץ רב חסדא: "בשגגותיהן שוין לקרקע". חמש עשרה המעלות בין עזרת הנשים לעזרה (מדות פ"ב מ"ה) אפשרו ללשכות אלו גובה מספיק ולא היה כל צורך להגביה את הלשכות מעל קרקע העזרה. בפועל קשה להאמין שגג הלשכות והאולם לא נחשב כקודש, ואין לנו אלא את דברי התלמוד שמשקפים, מן הסתם, ניתוח הלכתי ולא מסורת.

בנויות בחול ופתוחות לקודש – לעזרה. אף כאן אנו מהלכים אחר הפתח ולכן תוכן קודש וגגותיהן חול – שהגגות לא נתקדשו. התוספתא מפרטת: "אוכלין בה קדשי קדשים [ושוחטין בה קדשים קלים]⁵⁰כך בדפוס ראשון וראשונים. ראו ליברמן, עמ' 742. וחייבין עליה משום טומאה" (פ"ב הי"ד), ומעין דברים אלו אף בספרא⁵¹צו פרשה ב הי"ב; לא רע"א; שמיני פרק א ה"ו, מז ע"א; ספרי דברים, לו, עמ' 67. , בירושלמי למשנתנו (נד ע"ב) ובבבלי זבחים (נו ע"א)⁵²לפי הבבלי אין שוחטים בה קודשים קלים. . ההלכה של לשכות הבנויות בחול ופתוחות לקודש נידונת במשנה, בתוספתא, במדרש ובתלמודים, אולם בתוספתא נאמר: "בנויה בחול ופתחה לקודש אף על פי שאין מקיימין כן" (שם), כלומר, לא היו קיימות לשכות שבנויות בחול ופתחן בקודש, והדברים מובנים יפה לפי המציאות הטופוגרפית של הר הבית והמבנים. העזרה, הוא שטח "הקודש", הייתה גבוהה מן עזרת הנשים, היא ה"חול", והרי לא ייתכן שלשכה שבנויה בחול פתחה יהא בשטח שגבוה הימנה חמש עשרה מעלות, ולשכה הבנויה בעזרה ופתוחה לחול גם היא לשכת קודש הפתוחה לחול. בהמשך התוספתא נאמר: "כל הלשכות כולן בנויות בקודש" (הט"ו). הלכה זו שבמשנתנו היא עדות לדיון ועיון הלכתי לשם בירור הלכה מציאותית מחיי המקדש; התוספתא משקפת כבר, אפוא, גישה הלכתית תאורטית שאין בה הכרה של תנאי הטופוגרפיה בירושלים והיא מייצגת "ארכיטקטורה דתית" שתשתיתה הפיזית היא ההלכה (הרעיון הדתי) ולא הטופוגרפיה. התוספתא מלמדת אותנו פרק בהלכות שימור הזיכרון של המקדש. לעתים הזיכרון רוצה לשמר את המציאות ולעתים חשובים לו יותר ההלכה והרעיון הדתי, והזיכרון מתעצב בהתאם למה שראוי שיהיה, ולא (רק) בהתאם למה שהיה.

בנויות בקודש ובחול – לשכות שבנויות מסביב לחומת העזרה. לשכות אלו בנויות בשערים שהקיפו את העזרה. במשנת מדות נאמר: "שבעה שערים היו בעזרה... שבמזרח שער נקנור ושתי לשכות היו לו" (פ"א מ"ד), ובהמשך: "ושבצפון... שלישי לו בית המוקד" (מ"ה), ולהלן: "וארבע לשכות היו בבית המוקד" (מ"ו). בתוספתא נאמר: "בנויה בקודש ובחול ופתוחה לקודש [ולחול] כגון לשכת בית המוקד" (שם). בשער המזרח היו עולים במעלות מן החול לקודש, אך השערים שבצפון ושבדרום לחומת העזרה היו לשכות בשטח מישורי, והלשכות שהיו בנויות בשערים אלו היו בנויות בקודש ובחול, ופתוחות לקודש ולחול – ­ומשום כך: תוכן וגגותיהן מכנגד הקדש ולקודש קודש מכנגד החול ולחול חול – חלל הלשכה וגגה אשר בתחום קו חומת העזרה הם קודש, והחלל וגגו אשר בתחום שמחוץ לחומת העזרה, בחול, הם חול.

כך מתפרשת משנתנו לפי הנוסח שלפנינו במשנה, וכך היא שנויה בתוספתא, פ"ב ראש הט"ו. אולם בירושלמי למשנתנו נאמר: "אמר רבי יעקב בר אחא כיני מתניתא תוכן קודש וגגותיהן (חול)⁵³אינו בכי"ר ולא היה לפני הרש"ס, ובכ"י לידן הושלם בכתב יד אחר. מכנגד הקודש ולקודש (כל) קדוש⁵⁴כך בכי"ר. , מכנגד החול ולחול חול" (נד ע"ב)⁵⁵ההמשך בירושלמי אינו שייך למשנה ולפירושה אלא דברי ברייתא, מבלי לציין שהוא מתחיל להעתיק ברייתא, כרגיל בירושלמי. . רבי יעקב בר אחא גורס או מגיה את משנתנו ומוסיף את המילה "קודש" ל"תוכן", ו"מכנגד הקודש ולקודש קודש" אינו על כל הלשכה וגגה אלא על "וגגותיהן", כלומר הלשכות תוכן קודש וגגותיהן מתחלקים: את שכנגד הקודש – קודש ואת שכנגד החול – חול⁵⁶וראו אפשטיין, מבוא, עמ' 449. . כפי שראינו לעיל, הגישה שהקודש נקבע "כנגד" מיקומו מופיעה גם במקורות התנאיים.