ובראשי חדשים בחנוכה ובפורים מענות ולא מטפחות – וביתר עדי הנוסח "ומטפחות", הווה אומר שהנשים המקוננות בלוויית המת מענות ואף מטפחות. שלושה מועדים אלו פחותים ב"חשיבותם" (באיסורי העבודה שבהם) מחול המועד.
קריאה במקור
משנת ארץ ישראל על משנה מועד קטן · פרק 3 · משנה 9
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
בזה ובזה – בין בחולו של מועד ובין בראשי חודשים ובחנוכה ובפורים, לא מקוננות – אינן מקוננות בכל המועדים הללו. בהמשך המשנה מפורש מה הוא ההבדל בין ענייה לקינה.
נקבר המת – לאחר שקברו את המת, לא מענות ולא מטפחות – בין בראשי חודשים, בין בחנוכה ובפורים ובין בחול המועד. בימות החול, מסתבר, היו הנשים ממשיכות בענייה, בטפיחה ובקינה לאחר הקבורה, אך בימי המועדות שנמנו במשנה לא נערכו עוד נוהגי קינה.
אי זה הוא העינוי שכולן עונות באחת – כל המקוננות מקוננות יחד, וקינה – ואיזו היא קינה, שאחת מדברת – דברי קינה, וכולן עונות אחריה – כולן חוזרות על מה שהיא אומרת, או משלימות את דברי המקוננת, שנאמר ולמדנה בנותיכם נהי ואשה רעותה קינה (ירמיה ט יט) – הקינה היא זו שמתקשרת ל"אשה ורעותה".
אבל לעתיד לבוא מהו אומר בלע המות לנצח ומחה ה' אלוקים דמעה מעל כל פנים וגו' – סיום בדבר אגדה שיש בו נחמה ותקווה. מסכתות רבות או קובצי הלכה בתוך המסכת מסתיימים בדברי אגדה ונחמה מעניינה של המסכת109ראו פירושנו לסוף מסכת תענית. .
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Mishnat Eretz Yisrael, Seder Moed, Jerusalem, 2008-2012
- רישיון המהדורה
- CC-BY
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002634378/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 4cc0de202e30e9d4f8c345539470aee4d70436ea456639c6aa13a39cee16f2b5