משנת ארץ ישראל על משנה מועד קטן · מבוא · מיקום 5

משנת מועד קטן מחולקת לשניים: פרקים א-ב וחלק מפרק ג (מ"א-מ"ד) עוסקים באיסורי מלאכה במועד. מפרק ג מ"ה ועד סופו של הפרק דנה המשנה בהלכות אבל במועד. כפי שהזכרנו, הלכות רבות מהלכות אבל במועד שזורות בהלכות העוסקות באיסור מלאכה במועד, אך מסגרת ההלכות בחלק ראשון זה של המשנה היא איסור המלאכה בחול המועד.

שלוש המשניות הראשונות במסכת דנות בהשקאת השדות במועד (פ"א מ"א-מ"ג). החכמים התירו השקאת השדות בתעלות מים במועד, בתעלות מים המושכות את מימיהן מן המעיין אך לא ממי גשמים המכונסים בברכות. ההלכה התירה אף לתקן את אמת המים, ובמיוחד הותרו המלאכות בכלי המים המספקים מים לרבים. המשנה שלאחריה דנה במלחמה במזיקים ובתיקוני פרצות בגדרות שבשדה (פ"א מ"ד). משנה ה מציעה שתי הלכות של רבי מאיר בענייני מועד: מותר לראות נגעים במועד רק כדי להקל, אבל לא להחמיר, "ועוד אמר רבי מאיר" כי מותר ללקט עצמות אביו ואמו במועד. למשנה זו מצטרפות ההלכות על חפירת קברים והתקנתם במועד וההלכות על עשיית ארון קבורה במועד (משנה ו). משנה ז בפרקנו מוקדשת לענייני נשים; האיסור על נישואין במועד וההלכות של נשים ועשיית צורכי תכשיטיהן במועד. במשניות ח-ט באות ההלכות על המלאכות בכלי הבית והבית עצמו: כיצד להתקין את המעקה והתקרה שנפגעו במועד, והמשנה מסיימת בהלכות של התקנת הזיתים והכבושים האחרים.

שלוש המשניות הראשונות בפרק ב סודרות את ההלכות בטיפול בתוצרת החקלאית שהחלו בהתקנתה אך לא הושלמה מלאכתה עד המועד: "מי שהפך את זיתיו", "מי שהיה יינו בתוך הבור", ומי שפשתנו שרוי במים. משנה ד שונה את ההלכות של קניית בתים, עבדים ובהמה במועד, כלומר קניית דברים בני קיימא ולא קניות של צורכי יום יום. עם משנה זו באות ההלכות על קניית כלים והובלתם מבית האומן. בסיום הפרק (משנה ה) באה שורה של הלכות כיצד לשמור על הפֵרות בתהליך ייבושם, והלכות כיצד לשמור על אופיו של החג תוך מתן רשות לקנות פֵרות, כסות וכלים. המשנה מחילה אותו היתר לקניית כסות בצנעה במועד אף על הדייגים ובעלי המלאכה המכינים צורכי מאכל.

שתי המשניות הראשונות שבפרק ג דנות בכל המקרים שאדם רשאי להסתפר בהם ולכבס את בגדיו במועד, כגון הבא ממדינת הים ומבית השִביה. במשנה ג ובמשנה ד ערוכים המעשים שכותבים במועד ושאינם נכתבים. ממשנה ה ואילך ערוכים דיני האבלות במועד.

אם כן, המסכת ערוכה בצורה מסודרת, ואין בה עדות לסדרי הרכבתה ולמקורות השונים.