משנת ארץ ישראל על משנה דמאי · פרק 5 · משנה 6

הלוקח מן הסיטון – הסיטון הוא הסוחר הגדול. לעיל מצינו הקבלה בין סיטון לחנווני¹⁶ראו פירושנו לדמאי פ"ב מ"ד. גם אצלנו במקבילה בתוס', פ"ה הי"א, נזכר החנווני. עם זאת, הסיטון הוא חנווני גדול. , אבל הסיטון הוא סוחר גדול יותר, וחזר ולקח ממנו שנייה לא יעשר מזה על זה – זו שיטתו של רבי יהודה לעיל. ההנחה היא שהתוצרת מגיעה ממגדלים שונים, ואפילו רבי מאיר יודה כאן, אפילו מאותו הסוג – סוג אינו זן אלא מונח לכלי, מעין קופה גדולה, וזה שימש לאחסנת תבואה. כאותה ששנינו בירושלמי: "סוג שנתון בפתח החנות חציו מבפנים וחציו מבחוץ ופשטה פרה את פיה ואכלה ממנה" (בבא קמא פ"ב ה"ד, ג ע"א). כמו כן: "והסוגין הגדולים משיעשה שני דורים לרחב שלהם" (משנה, כלים פט"ז, מ"ג), ובירושלמי שבת (פי"ז ה"א, טז ע"א): "קופות הגדולות וסוגין הגדולים".

אפילו מאותו הימין – המין. אמנם זו אותה תבואה, אך היא באה ממגדלים שונים.

נאמן על¹⁷המילה מיותרת. הסיטון לומר משל אחד הן – אבל הסיטון אמין לומר שהפרות הגיעו מאותו מגדל, ואז הם כולם דמאי או ודאי (או פטורים), ועל כל פנים אין חשש של מעשר מהפטור על החייב. מאמינים לסיטון כי הוא אינו מרוויח מעדותו.