משנת ארץ ישראל על משנה סוכה · מבוא · מיקום 7

סוכות הוא החג שבו מתפללים על הגשם. כבר ראינו כי בעל ספר זכריה רומז על כך, או מכל מקום הפסוק בזכריה עשוי להתפרש כאילו העונש על אי שמירת מצוות סוכות היא מחסור בגשמים. כן מודגש בספרות חז"ל: "בארבעה פרקים העולם נידון... ובחג נידונין על המים" (משנה, ראש השנה פ"א מ"ב, וראו פירושנו לה). אחד ממרכיבי תפילת הגשם הוא הנענוע של הלולב המבטא תפילה לכל רוחות העולם (להלן, פ"ג מ"ט, וראו פירושנו לה). במשנה זו באה לידי ביטוי גם מגמתם של חכמים למעט במחוות גופניות. הם תובעים נענוע עדין, ואילו בציבור הרחב היו שהעדיפו "טירוף", כלומר נענוע עז שבעיני חכמים נחשב לפראי. חג סוכות חל לפני עונת הגשם, ומתאים מאין כמוהו לתפילה על הגשם. ברוח זו נחגגו כנראה ההושענות, ועליהן נעמוד להלן. גם בעל קדמוניות המקרא (יג ז) מזכיר במפורש את התפילה לגשם: "ועשיתם לי חג הסוכות ולקחתם לי פרי עץ הדר וכף תמר וערבה ואתרוג וענפי הדס ואזכור מטר כל הארץ".