משנת ארץ ישראל על משנה סוכה · מבוא · מיקום 4

לחג הסוכות כמה מצוות וקווי אופי המייחדים אותו בלוח השנה. החג רווי מצוות יותר מכל חג אחר. על היחיד חלה מצוות ארבעה מינים ומצוות סוכה הכוללת מצווה לשבת בסוכה, איסור על אכילה מחוץ לה ואולי אף מצווה לבנות סוכה (להלן). בתחום הציבורי נוספה סדרה של מצוות: ניסוך המים, ערבה ושמחת בית השואבה. החג נחשב לקדוש ומיוחד. יוספוס חוזר פעמים מספר על כך ש"חג הסוכות הנחשב אצל העברים לקדוש ביותר"²קד', ח 100; קד', טו 50. , ורבים עלו בו לרגל³מלח' ב, יט א, 515. . אין להסיק מכאן שחג סוכות קדוש יותר מיום הכיפורים; לכל חג ייחוד משלו, ואי אפשר להשוות בין החגים. גם חז"ל כינו את המועד "החג", בה"א הידיעה⁴ראו למשל משנה, ראש השנה פ"א מ"א ופירושנו לה. . ושוב, אין כאן דירוג מסודר. כאמור, רושם דומה מתקבל מספרי המקרא מתקופת שיבת ציון (זכריה, נחמיה) שבהם חג הסוכות מוצג כחג העיקרי.

ייחודו בולט גם בתחום ההלכתי: יש בו שבעה ימים ועוד יום חג בסופו, בניגוד לפסח שבו בימי חול המועד לא הייתה פעילות מקדשית מיוחדת, ואילו בסוכות חגגו את ניסוך המים ואת שמחת בית השואבה והקיפו את המזבח בערבות. בפסח לא היו מצוות חג בחול המועד (להוציא איסור אכילת חמץ), אם כי גם בפסח היום השביעי הוא יום חג. בנוסף לכך אמרו בחול המועד של סוכות הלל, מה שאין כן בפסח: "שמונה עשר יום בשנה ולילה אחד קורין בהן את ההלל, ואילו הן, שמונת ימי החג ושמונת ימי חנוכה ויום טוב הראשון של פסח ולילו ויום טוב של עצרת"⁵תוס', פ"ג ה"ב; ירו', פ"ד ה"ה, נד ע"ג; בבלי, תענית כח ע"ב; ערכין י ע"א ומקבילות נוספות. בתלמוד הבבלי חילקו בין אמירת הלל לגמירתו, אך לכך אין הד במקורות התנאיים. . בניגוד לכך, פילון מזכיר את החג ללא הדגשה מיוחדת; עבורו יום הצום (יום הכיפורים) הוא החג המרכזי ופסח חשוב, ואילו לסוכות אין חשיבות מיוחדת⁶לחשיבותו של יום הכיפורים אצל פילון ראו במבוא למסכת יומא. לסוכות ראו: על החוקים א, 189; על החוקים ב, 204. .