משנת ארץ ישראל על משנה כתובות · מבוא · מיקום 7

מסכת כתובות, וההלכה בכלל, אינן עוסקות בדרך כלל בקיום חיי המשפחה אלא בעיקר בהתהוות המשפחה ובסיומה, או באירועים הסובבים את סיום ההתקשרות המשפחתית (מוות, ירושה, גירושין). מסכת קידושין עוסקת בעיקר בהתקשרות המשפטית המובילה לקיום משפחה, ואגב כך גם בהסדרים המובילים להתקשרויות כלכליות אחרות, ובדרכים לסיומן. מסכת גיטין עוסקת במסמך המסיים את ההתקשרות המשפחתית (גט), ואילו מסכת כתובות עוסקת בעיקר בהתקשרות הכספית קדם הנישואין. זו מתחלקת לשניים: לחלק סטנדרטי, קבוע פחות או יותר, שמרכיבים ממנו הם טקסיים, ולפרטים מעשיים, כלל חריגות מהנוסח הסטנדרטי. עם זאת, פרק ה, למשל, בא להגדיר את החובות והזכויות של שני הצדדים במהלך הנישואין ולא רק כעילות לפירוקן. ההפרדה בין הנושאים איננה מלאה ומוחלטת, וחלק מהווי החיים המשותפים נדון ומשתקף גם במסכת שלנו.

אין בכך מיצוי של הנושאים הקשורים בכריתת הנישואין, אדרבה, הצדדים המעשיים תלויים בהסכמה משותפת ואינם עניין להלכה; ההלכה מתמקדת בהסכמות הציבוריות המקובלות. רק כבדרך אגב אנו שומעים על הסדרים אחרים שכנראה היו נוהגים. כך, למשל, אנו שומעים כבדרך אגב על הסדר שבו הבעל משרה את אשתו על ידי שליש החייב לפרנס את אשתו (פ"ה מ"ח). על מהותו של הסדר זה איננו יודעים דבר, אך עושה רושם שהיה הסדר מוכר.

מסכת כתובות מתעלמת מההיבטים הרגשיים של הסדר הנישואין. היא רואה בנישואין הסכם שבו לכל אחד מהצדדים חובות וזכויות. היא קובעת את הזכויות והחובות של כל צד, מבררת את פרטי ההסכמה ההדדית ואת הקנסות המוטלים על המפר את ההסכמות הללו, קנסות המגיעים לעתים עד חובת גירושין, "יוציא ויתן כתובה" או "יוציא ולא יתן כתובה". להלכה יש עמדה ברורה מה צריכים להיות ההסכמים ההדדיים, אם כי בפועל אנו שומעים על דרכים חוקיות, ונוהגים קבועים, לעקיפת ההנחיות ההלכתיות, כפי שנברר להלן.