משנת ארץ ישראל על משנה כתובות · מבוא · מיקום 11

טבלת השוואה לכתובות הקדומות

יש להניח שיהודים המשיכו לכתוב שטרות כתובה במשך מאות שנים לאחר תקופת המשנה והתלמוד, אך כתובות אלו לא נשמרו. כתובות נוספות יש בידינו רק מהגניזה בקהיר, והקדומות שבהן הן מהמאה העשירית לערך. את הכתובות הארץ-ישראליות ריכז פרידמן⁸³פרידמן, הנישואין. , וכתובות מספר פורסמו עוד לפניו. כתובות בבליות פורסמו במספר גדול עוד יותר⁸⁴פרידמן, ריבוי נשים. . הכתובות מארץ ישראל שומרות ברובן על מבנה הכתובה המצוטטת במשנה (בעיקר בפרק ד). לעומת זאת, הכתובה הבבלית שונתה בפריטים רבים כפי שהעלינו בפירושנו לפרק ד. לא כאן המקום לבירור פרטי הכתובה, ומעט מהמידע מובא בפירושנו לפרק ד (איור 3). רוב הכתובות הארץ-ישראליות מכילות רק מעט מאוד חומר הנוגע לדיונים שבמשנה. התנאים המפורטים בפרק ד אינם מפורטים בכתובות, והכותבים הסתפקו בהצהרה שהכתובה היא ככתובת התורה ותנאי חז"ל, "תנאי תורה ותנאי כתובה"⁸⁵פרידמן, נישואין, מס' 15, עמ' 177. או: "ותנאי כתובה קימין מן ראש ועד סוף" מס' 24, עמ' 244, וכעין זה בכתובות אחרות: מס' 25, עמ' 251; 32, 39; 67 ועוד. . למעשה, רק שבע הכתובות הראשונות באוסף מכילות פרטים הקשורים להלכות שבמשנה. מאוחר יותר התמקדו הכותבים בפרטי הרכוש שהכלה הביאה עמה. לאלה חשיבות רבה לחקר החברה היהודית בתקופה, אך לא לפירוש המשניות.

בכתובות הארץ-ישראליות ממדבר יהודה (מאה ב) ומהגניזה (מאות י-יא) מופיעים כל תנאי הכתובה שנמנו לעיל; בכתובות הבבליות שנמצאו בגניזה, והן מתקופת הגאונים (מאה ט ואילך), תנאים אלו נעלמים, ולא נעסוק בכך במסגרת זו.