משנת ארץ ישראל על משנה אבות · פרק 5 · משנה 23

בן ההא – רי"ש ואחרים זיהו את בן הא הא עם בן בג בג, משום ש"בג" בגימטריה הוא חמש כגימטריה של האות ה"א, וראו פירושנו לשם "בג בג". כפשוטם של דברים הכוונה למישהו שהיה לו שם המתחיל ב-ה', וראו להלן.

אומר לפם צערה אגרה – לדעתנו יש לקשור את הרעיון להיגד חשוב באבות דרבי נתן: "הוא היה אומר: אם אני כאן הכל כאן, אם אני לית כאן מאן כאן. הופכה והפוך בה דכולא בה ולכולהון. לפום צערא אגרא: מעשה בהלל הזקן שהיה מהלך בדרך ופגע בני אדם שמביאין חטין. אמר להם סאה בכמה? אמרו בשני דינרין. ופגע באחרים אמר להם סאה בכמה? אמרו לו בשלשה דינרין. אמר להם והלא ראשונים אמרו בשנים. אמרו לו בבלאה טפשאה אי אתה יודע שלפום צערא אגרא. אמר להם שוטים וריקים על שאני אומר לכם אתם מחזירין לי כך? מה עשה להם הלל הזקן החזירן למוטב" (נו"א פי"ב, כח ע"א). בנוסח ב (פכ"ז, שם) מקבילה שונה במקצת, ולא כאן המקום לדון בגלגולי המסורת. אם כן המשמעות היא שלאדם ("אני") משמעות ותפקיד⁶⁵אפשר כמובן לפרש שלפנינו דברי הערכה אישיים של אדם פרטי. אני (הלל) העיקר, ובי תלוי הכול. אנו מפרשים (כמובן) את המאמר כמתייחס לאדם באשר הוא; לו היו אלו דברי רהב אישיים לא היו זוכים להיות מוצגים במשנה. . אם הוא מצוי במקום מסוים או בחברה כלשהי – הוא העיקר בה, ולפי הצער השכר, כלומר המקום והתפקיד (וההישגים) תלויים במאמץ. לפנינו רעיון מרכזי בדבר תפקיד האדם. לאדם מעמד מרכזי, הוא המרכז, ובו תלוי הכול (אם אני כאן הכול כאן). "הפך בה והפך בה דכולה בך" (המשנה הקודמת לי כי"ק) משמעו שרעיון זה של מרכזיות האדם הוא משמעותי ביותר ויש לעסוק בו ולחשוב עליו, משום שהוא המניע את כל מעשי החברה והאדם הבודד. אבל עם כל זאת, ההישגים אינם באים ללא מאמץ (וצער?). רק המאמץ מזכה בהישג (ולא ייחוס או מזל). המעשה מתואר מאוחר יותר, ובמידה מסוימת הוא מגמד את הרעיון הגדול. לפי המעשה השכר הוא שכר של עבודה פשוטה, ואילו הרישא מדברת על שכר נשגב הרבה יותר.

"הוא היה" הכוונה להלל הזקן, והוא בן הא, כלומר החכם ששמו מתחיל באות "הא", או שהוא הלל הזקן ששמו מתחיל ב"הא" "הא" – הלל הזקן.

פירוש המשפט הוא "לפי הצער השכר", כלומר: ככל שאדם מתאמץ יותר כך שכרו גבוה יותר. זה גרעין המימרה. הסיפור הוא פיתוח של הדרשה (ספק סיפור אמִתי, ספק סיפור המומצא לצורך הדגמת המשל). המשל עצמו אינו עוסק דווקא בלימוד תורה, ואפשר לראות בו מימרת חכמה כללית. רק המסורת האמוראית (או כבר התנאית המאוחרת) מיקדה אותו בתחום החשוב לחכמים, בקיום מצוות ולימוד תורה.

נשלמה מסכת אבות

כך בעדי הנוסח שאינם סידורים. כפי שכתבנו במבוא וכפי שכבר הראו חוקרים, פרשנים ולמדנים, בכך הסתיימה מסכת אבות. רק בסידורי אשכנז נוסף הפרק השישי.