משנת ארץ ישראל על משנה אבות · פרק 5 · משנה 22

בן בגבג אומר – פרשנים התקשו להבין מדוע אדם מופיע ללא שמו הפרטי. רבנו שמחה מוויטרי הסביר ש"בג" הוא חמש בגימטריה, והכוונה לחכם ששמו אברהם⁶³אין בידינו תנא או אמורא ששמו אברהם, ונראה שאין זה מקרה, אלא ששמות כאברהם או משה נחשבו לקדושים מכדי להשתמש בהם ביום-יום. בתקופות מאוחרות יותר החלו להשתמש גם בשמות אלו. השמות הללו גם נדירים בכתובות, אך בבית שערים מופיע השם אברהם. , שכן נוספה לו האות ה', או שהוא בן גרים ונקרא על שם אברהם, וראו השם הבא במשנה. כל אלו נראים מדרשים מעניינים. ברם נוה הראה שכך הנוהג גם בכתובות רבות. לאדם היה כינוי או שם אביו, ושמו הפרטי הפך למשני. דוגמאות רבות לכך בכתובות⁶⁴נוה, ללא שמות. . אפשר שבן בג בג הוא רבי יוחנן בן בג בג שעליו מסופר ששלח שאלה לרבי יהודה לנציבין. רבי יהודה בן בתירא היה שליח חכמים שירד לבבל ערב מרד בר כוכבא ושהה שם, והוא אחד ממייסדי תורת בבל (ספרי במדבר, קיז, עמ' 137; בבלי, קידושין י ע"ב). אם כן יש לו שם, אך שם אביו כה מיוחד (או כה חשוב היה) עד שנקרא על שם אביו. כך גם שמות כמו "אבוה דשמואל", "בירבי" ואחרים. כמו כן: "העיד שמעון בן גודע לפני בנו של רבן גמליאל שאמר משום רבן גמליאל הזקן שמותר בשתייה ולא הודו לו" (תוס', עבודה זרה פ"ד ה"ט, עמ' 466). בנו של רבן גמליאל נקרא על שם אביו, אף שהיה לו שם פרטי. כך גם בני רבי חייא (יהודה וחזקיה) נקראים לעתים סתם "בני רבי חייא" (בבלי, ברכות יח ע"ב), אף שהיו בעלי שמות פרטיים, ושמותיהם ידועים.

הפך בה והפך בה דכולה בך וכולך בה – לא נאמר במפורש במי יש להפוך, ברם המימרה מתפרשת כפשוטה. יש מקום לעיין ולעיין בתורה ובמשנה משום שיש בה עולם ומלואו. אין במימרה ביטוי לשלילת נושאים אחרים, כלומר שכל המדעים מקופלים בדברי תורה, או שאין מקום ללימוד נושאים אחרים. אלו תובנות שהוצעו על ידי הוגי דעות יהודיים ששללו את חשיבותם של מדעים אחרים. אין ספק שחכמים ראו ב"תורה", במובן של כל היהדות, עולם ומלואו, וסברו שמן הדין שאדם יתמקד בלימוד תורה. יש בדבריהם גם ביטול של חכמת יוון, שהייתה קיימת בזמנם, כתורה אלילית ונהנתנית. אך אין בכך קביעה לגבי נושאים אחרים, ולגבי תחומים שחלק מבני דורנו מתלבטים בלגיטימיות שלהם. הכפילות "דכולה בך וכולך בה" משמעה שהכול כלול בתורה וצריך שתהא כל התורה בך. הכפילות מופיעה בכתבי יד של המשנה (קופמן, פ, ל וקטע גניזה אחד), וחסרה בסדרת כתבי יד. המדובר כמובן באותם עדי נוסח שבהם המשנה כולה מופיעה. בשוליים של כתב יד קופמן נוסף "ובה תיהוי", ומנה לא תזוע – ממנה לא תזוז, כלומר אין לחדול מלשמור מצוות ואולי גם מללמוד אותן. המשפט הארמי ארוג בתוך משפט בעברית.

שאין לך מדה טובה ממנה – "מדה" היא במשמעות של תכונה, דרך חיים.

כפי שנראה להלן בפירושנו למשנה הבאה מצינו באבות דרבי נתן מסירה שונה של דברי הלל, ובמסירה זו אין מדובר כלל בתורה אלא באדם.

בקטעי גניזה נוסף משפט: "(ובה) תהוי וסיב ובלי בה", כלומר בה תהיה ושב ובלה (עסוק) בה. המשפט מצוי בתנא דבי אליהו זוטא, פרק ב, שהוא המקבילה לפרק ו להלן. ייתכן, אפוא, שהמשפט הועבר משם לפרקנו.