משנת ארץ ישראל על משנה אבות · פרק 2 · משנה 15

רבי טרפון אומר – רבי טרפון לא נמנה עם תלמידי רבן יוחנן בן זכאי והוא פותח סדרה חדשה של חכמים, כולם בני דור יבנה. על חכמים אלו לא נאמר ש"קבלו ממנו", אך הצגתם כאן יוצרת את המסקנה שהם ממשיכי השושלת. כנראה עד עתה עסקה המשנה במה שהוא מבחינתה היסטוריה, ועתה היא מגיעה לחכמים הידועים שהם ממשיכי הדרך. ייתכן שהמסר שונה במקצת. עד עתה הייתה קבלה מסודרת, וכפי שפירשנו משמעה העברה של הלגיטימציה לפרש, להורות ולחדש הלכות מאחד לאחד (או לזוג). רבן יוחנן בן זכאי מסר לחמישה, וההמשך הוא חופשי. התורה לא נמסרת ואין לה מנהיג מוסמך, אלא מתפזרת בין בתי המדרש, ונוצר גיוון והרמוניה (כולל מחלוקות). עדיין יש לברר למה פתחו ברבי טרפון; אולי משום שרבי טרפון עונה לנושא שהציג רבי אלעזר בן ערך. רבי אלעזר דיבר על שכר העמל, ורבי טרפון מדבר על השכר שבעל הבית ישלם. אפשר גם שהסיבה היסטורית: רבי טרפון חי ופעל במקביל לרבי אליעזר בן הורקנוס. שניהם פעלו בלוד, רבי טרפון פעל מעט אחרי רבי אליעזר⁸⁰ירו', גיטין פ"ט ה"א, נ ע"א. רבי אליעזר מת לפני מרד בר כוכבא, ורבי טרפון נמנה עם הרוגי המרד עצמו (וכלול ברשימת "עשרת" הרוגי מלכות). , ובא לבקרו כאשר רבי אליעזר חלה את חוליו האחרון (בבלי, סנהדרין קא ע"א ומקבילות).

מכל מקום, המימרה של רבי אלעזר בן ערך מתקשרת מבחינה לשונית למשנה הראשונה של הפרק הבא ולמשנה הראשונה של פרקנו בעזרת מטבע הלשון "דע".

היום קצר – יש לכך מקבילה הלניסטית בכתבי היפוקרטס⁸¹פלוסר, משלים, עמ' 193. , והמלאכה מרובה – משפט זה מופיע במשלו של ישו "הקציר רב והפועלים מעטים"⁸²מתי ט 38-37; לוקס י 2. . ישו מעביר את הבעיה אל הפועלים: הם רואים שהקציר רב והם מתחננים לעזרה. במשל במשנת אבות בעל הבית דוחק, כלומר הבעיה מועברת לאחריותו של בעל הבית, והפועלים אינם שותפים אלא פסיביים.

והפועלים עצלים והשכר הרבה ובעל הבית דוחק – וכן באבות דרבי נתן (נו"א פכ"ז; נו"ב פל"ח, עמ' 84). היגד זה שייך לקבוצה של משפטים קצביים; אין בהם סיפור, אם כי קל להפכם לסיפור (משל). גם מוסר ההשכל לא נקבע. ניתן לפרש את הדימוי כרומז לעבודת ה' או לקיום מצוות, אך גם ללימוד תורה או לסיום מלאכת חול כלשהי (זריעה, קצירה). אנו נוטים לפרש את הדימוי הזה, ואת הדומים לו, במישור שבין האדם לאלוקיו, אך הדבר לא נאמר במפורש.