משנת ארץ ישראל על משנה אבות · מבוא · מיקום 2

מסכת אבות זכתה למאות פירושים, חלק מהם עדיין בכתבי יד. גם בעת המודרנית זכתה המסכת למהדורה מדעית¹¹שרביט, אבות. ולכמה מבואות¹²דינור, אבות; טרופר, אבות; שנאן, אבות. או קובצי הערות¹³ראו למשל מלמד, עיונים; שרביט, אבות; שביב, אבות. . הפירושים היחידים שנכתבו הם הפירושים שנכתבו במסגרת כל התלמוד (קהתי ואלבק). לעומת זאת בימי הביניים לא רק שהפירושים הרגילים לש"ס עסקו במסכת (רמב"ם, תיו"ט, בית הבחירה למאירי, מלאכת שלמה ואחרים), אלא שנוספו פירושים ייעודיים למסכת, כגון אלו של רבנו יונה, הרשב"ץ (רבי שמשון מדוראן), אברבנאל ורבים רבים אחרים. במסגרת הלימוד עברנו על פרשנים רבים, פרשני פשט ופרשני דרש (הגבול ביניהם מטושטש). מעט מהם רשמנו בביבליוגרפיה, ותורתם של רבים משוקעת. הרבה מהפירושים חוזרים אצל המחברים השונים, ואם היינו מקפידים על הכלל של "האומר דבר בשם אומרו" אולי היינו מביאים לעולם גאולה, אך משעממים את הקוראים. נקטנו אפוא בדרך ביניים וציינו לחלק קטן מאלו שתורתם היוותה לנו מקור השראה.

כבר הרשב"ץ מעיר שחלק ממעתיקי הסידורים הרשו לעצמם להוסיף תוספות שונות או להוריד משניות, והוא מעיד על כמה מהמקרים הללו. נוסח הדפוס שבידינו כולל את רוב התוספות, ואנו פירשנו אותן אך הערנו שאינן משנה. לא הבאנו את הקטעים שאינם בנוסח הדפוס. אחד הבולטים שבהם הוא התוספת לפ"ב מ"ג שעליה מספר בעל מלאכת שלמה: "יש ספרים דגרסי כאן משנה זו: רבי ראובן בן אצטרובלי אומר אין אדם נחשד אלא אם כן עשאו או כיוצא בו או שחישב לעשותו או שראה מתעסקים בו והטה אזנו לשמוע את דבריהם. הוא היה אומר הדמסיות והמרחצאות ואסטרטיות – לשם מלכות זו עושין, ואינו לשם שמים¹⁴ראו עוד בבלי, שבת לג ע"ב. . כך כתב רבי יהוסף אשכנזי". אמנם כדאי הוא רבי יהוסף אשכנזי, "התנא מצפת", שנסמוך עליו, אך ברור שאין זו לשון המשנה. אבל זו ברייתא בעלת עניין וחשיבות כשלעצמה, אף שאיננו יודעים היכן מקורה.